מן ההתחלה היה ברור שאבו מאזן אינו מעוניין במו"מ וכי רק האיום של אובאמה לעצור את הכספים המועברים לרשות הפלשתינית "שיכנעו" אותו להיכנס אליו. הפלשתינים והאומה הערבית כולה יודעים שבנושא אחד העולם לא איתם והם ייכשלו בו כישלון חרוץ - זכות השיבה של הפליטים. אף אחד בעולם המערבי לא חושב שישראל צריכה להתאבד בשביל להשיב לפליטים את בתיהם בתוך ישראל. ישראל, מהשמאל ועד הימין, מאוחדת בשאלה זו (בניגוד לשאלת ירושלים וההתנחלויות), ולכן כל הערבים יודעים ששאלת הפליטים מבחינתם תהיה כישלון. הם אינם מוכנים להגיע לנקודה זו ומעדיפים לתלות בישראל ובהתנחלויות את אשמת כישלון המו"מ. ההיסטוריה מוכיחה שההתנחלויות לא היוו מחסום למו"מ בין ישראל למצרים בשנות ה-70 ובין ישראל לירדן בשנות ה-90 וגם לא בפני הסכמי אוסלו ב-93', לא בפני הסכמי פאריס 1995 ולא בפני שורה ארוכה של הסכמים שנחתמו בין ישראל לפלשתינים. ההתנחלויות כיום הן כיסא המפלט המאפשר לפלשתינים להימלט מהמפלה בעניין הפליטים. הפלשתינים מעודדים מהקולות בתוך ישראל הקוראים להמשך תקופת ההקפאה, וזה מה שמאפשר להם להציב עמדה אחידה מול עניין ההתנחלויות. כך הם חוזרים על הצלחותיהם מן העבר: בכל סוגיה שבישראל היתה מחלוקת שלגביה הם הצליחו להיכנס דרך החריצים ולהגיע להישגים ובכל סוגיה שבה הציבור הישראלי מאוחד הם נכשלו בגדול. ליבי אומר לי שמכיוון הבית הלבן הם קיבלו ומקבלים רוח גבית להכריז על מדינה על גבולות 67' כדי שהעולם יכיר בה ויהפוך בכך את כל ההתנחלויות, קטנות כגדולות, כולל השכונות שהוקמו בירושלים אחרי 1967 (גילה, הגבעה הצרפתית, רמות, גבעת המבתר, פסגת זאב ועוד) לבלתי חוקיות ו-750 אלף ישראלים המתגוררים במקומות אלו יהפכו לשוהים בלתי חוקיים במדינה הפלשתינית. זו, להערכתי, התוכנית שנרקמה בין אבו מאזן לנשיא בבית הלבן בברכתו של ארגון ג'יי סטריט היהודי. ישראל עומדת כיום בפני הדילמה הגדולה ביותר בתולדותיה: האם להקים מדינה או להרשות שתקום בגדה המערבית מדינה העלולה להפוך למדינת חמאס אם על ידי בחירות כפי שקרה בינואר 2006 ואם באמצעות הפיכה צבאית כפי שקרה בעזה ביוני 2007? האם למישהו בעולם, כולל בבית הלבן, יש הבטחה שדבר כזה לא יקרה-