יש משחקים בעונה שהם נקודת ציון. הניצחון של מכבי בבלגרד היה מסוג המשחקים האלה. הוא נתן למכבי את הרוח הגבית, את הדחיפה ואת הזהות שלה כקבוצה. להזכירכם, מכבי הובילה 5:22 אחרי שבע דקות. רבות דובר על כך שהמאמן הסרבי לא פתח את המשחק עם מוליך כדור טבעי וזה נתן את הסימן לבליץ של מכבי. מאותו משחק הוא שינה אסטרטגיה ופתח עם אוסקר לאפייט. זה הביא אותו לשלושה ניצחונות שעשויים לסדר לו עלייה לשלב הבא. בשבוע שעבר, במוסקבה נגד חימקי, אחרי שלאפייט שוחרר הוא פתח שוב עם בוז'יץ' וקצ'מן, וראו זה פלא - בסוף הרבע הראשון 13:26 לחימקי ומשחק גמור כמו מול מכבי. במשחק שאחרי בליגה האדריאטית הוא כבר פתח עם הרכז החדש קרטיס ג'לרס בשנתו הראשונה באירופה, שיגיע לנוקיה לראשונה וישלם "מס קליטה" כשהגובים הם פרקינס ופארגו. מכבי של העונה מדהימה באיזון שלה. אין כמעט הבדל בסך כל הזריקות שלקחו עד היום שחקני החמישייה. כולם לקחו בין 60 ל-65. עוד מדד לאיזון המופלא הוא יחס האסיסטים (16) לאיבודים (11). הנתון השני שמראה את העוצמות של מכבי מתחלק לשלושה: היא ראשונה בחטיפות, שנייה בין הקבוצות שאיבדו הכי מעט ושלישית בריבאונד התקפה. כל זה מביא לכך שלמכבי יש יותר כדורים באופן משמעותי לעומת היריבה בכל משחק. שאלת בעל הבית תהיה משמעותית. לפרטיזן יש קו קדמי סביר (ג'אווי, גיסט ו-ווסלי), אבל הקו האחורי שלהם לא מספיק טוב מול הכוח של הקו האחורי של מכבי שכולל את פרקינס-פארגו ואת ה-MVP הזמני של היורוליג - צ'אק אידסון. בעונה שעברה היו לפרטיזן שני מנהיגים. אחד על הקווים (דולה וויושביץ') ואחד על המגרש (בו מקאלב). העונה אין לה מנהיג על המגרש, לעומת ארבעה במכבי (כולל בלאט). השאלה היא אם ולדימיר יובאנוביץ', במשחקו הראשון בהיכל, מסוגל לייצר מנהיגות במקום שגדולים, טובים ומנוסים ממנו קרסו.
הבליץ של מכבי בבלגרד יחזור הערב?
Load more...