"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צבא העם

צבא העם

עמי אילון
, עודכן

חברה אינה יכולה להתקיים ללא רכיב של תחושת שותפות ושייכות למדינה. החברה הישראלית חסרה את הרכיב הזה יותר מכל חברה מערבית אחרת בהיותה חברה מרובת דתות, עדות ותרבויות אשר נאבקות להדיר האחת את רעותה. היעדר תחושת שותפות גורל הופך לסכנה קיומית המאיימת על החברה הישראלית של היום.

בשנות ה-50 של המאה הקודמת רווחה התפיסה כי צה"ל הוא צבא העם, ומשמש כור היתוך שבו מתעצבת דמותו של האזרח הישראלי החדש. תפיסתו של צה"ל כצבא העם פשטה את הרגל כבר באמצע שנות ה-80, בעת המעבר מצבא בעל תפקיד חברתי מוביל (פרויקט נערי רפול של הרמטכ"ל דאז רפאל איתן) לצבא קטן וחכם (מה שלא יורה - לא יהיה, כפי שאמר הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק)

לתום עידן "צבא העם" יש כמה סיבות: המעבר של חברות מערביות מהעדפה של ה"כלל" אחרי מלחמת העולם השנייה אל העדפה של "זכויות הפרט" מסוף המאה ה-20. כמו כן השתנתה התפיסה הנאיבית ולפיה בפעילות של כור היתוך ניתן למחוק עבר, זהויות ותרבויות ולייצר תרבות חדשה. סיבה נוספת טמונה בהחלטה פוליטית של ממשלות ישראל להדיר את אוכלוסיית ערביי ישראל ממעגל השירות ולאפשר לחרדים להחליט בעצמם בדבר השירות בצה"ל.

המעבר של צבאות מערביים מתפיסת צבא העם וגיוס חובה לצבא קטן אך מקצועי העלה את סף הגיוס וכתוצאה מכך משאיר אוכלוסיות מוחלשות מחוץ לצבא.

התוצאה של תהליכים אלה היא שכמעט 50% מבני הנוער שיגיעו בשנת 2011 לגיל 18 לא יתגייסו לצה"ל. חתך בני נוער אלה יהיה מורכב מחרדים, ערבים, בעלי מוגבלויות פיזיות ואוכלוסיות מוחלשות. מצב דברים זה מחריף את תחושות הקיטוב והשסע ההולך ומתרחב בין חלקיה השונים של החברה הישראלית.

הציבור חייב להכיר במציאות שהתהוותה, ובשינוי מעמדו ותפקידו של צה"ל שאינו עוד צבא העם, ובצורך הבלתי מתפשר בהסכמה על רכיב אזרחי שילכד את כלל חלקיה של החברה הישראלית. עמדתי היא שהפתרון הוא השירות האזרחי-לאומי.

ישראל נדרשה לעסוק בשירות האזרחי-לאומי דרך השיח סביב מימושו של חוק טל. למעשה, מעמדו של השירות האזרחי כחלופה משלימה לשירות הצבאי והלאומי נכפה על המדינה בידי בג"צ. הגיע הזמן לדיון ציבורי בנושא השירות וההתנדבות. עלינו לקדם שינוי חברתי שבו שירות לקהילה, אם בצבא ואם בשירות האזרחי-לאומי, יהיה חלק מתפיסת האזרחות של כל אדם השותף לבנייתה של החברה הישראלית.

הכותב הוא יו"ר הפורום לקידום שירות אזרחי-לאומי (מייסודה של אגודת ההתנדבות, שירות לאומי והמרכז להעצמת האזרח)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...