רואה עתיד ורוד

1. מה לא נאמר בעשרת השבועות האחרונים על מכבי ת"א החדשה, התוססת והרעבה, שהקטינה ציפיות בתחילת העונה ותוך כדי תנועה החזירה את כוח ההרתעה, דרך משחק הגנה שמושתת על לחץ של פרקינס ופארגו על הכדור וחוכמת המשחק והידיים הארוכות של אידסון. הישגו הגדול ביותר של בלאט מבחינה הגנתית היה החבאת השומרים האישיים הפחות טובים בשיטה ופירוק מוחלט של היריבות על ידי כפיית איבודים בסיטונות.

2. לראשונה מאז ימי ארל וויליאמס ורדיסאב צ'ורצ'יץ', למכבי סוף כל סוף יש סנטר שמשפיע על צורת המשחק ברמה שלא מקובלת במחוזותינו. זה משפיע גם על ההגנה של היריבה, כיוון שקבוצות שלא רגילות להביא שמירה כפולה מפחדות להשאיר את סופוקליס סחורצאניטיס לבד, ונאלצות להביא עליו עזרה - מה שחושף את ההגנה למצבים אחרים, בעוד אלו שהשאירו אותו לבד לא ממש הצליחו להתמודד איתו.

3. מכבי צריכה להתנהל בקפידה בחודש הקרוב עד חידוש היורוליג. מבחינה מקצועית, צריך לשלב את מצ'באן בדרך ובשיטה. נכון שלא צריך לתקן את מה שלא נשבר, אבל יש מקום להכין שניים-שלושה דברים חדשים: עוד זווית של פיקנרול ותנועה לשם הכנסת כדור לסופו בהתקפה. בהגנה, שם כולם יבזבזו את זמנם בהכנות ללחץ של מכבי שהפך לשם דבר באירופה, יש ארבעה שבועות להוסיף עוד אסטרטגיה: אזורית לוחצת על חצי מגרש, שמירת 1-3-1 וכד'.

4. כדי למנוע את שחזור פתיחת העונה הרגילה, שבה מכבי הגיעה לוויטוריה לא בקצב ובאינטנסיביות הדרושים, אני משוכנע שייעשה ניסיון לחפש יריבות אימון קצת יותר מוצלחות מקאזרטה וברינדיסי. ברור שהספרדיות לא ימצאו זמן לכך, אבל אולימפיאקוס ופנאתינייקוס שאי אפשר להיפגש איתן עד השלבים האחרונים הן אופציה מצוינת, או אפילו צסק"א וחימקי מוסקבה שכבר נשרו.

5. בעונה שעברה מכבי ניסתה להיות כמו סיינה עם קבוצה אמריקנית ואתלטית. העונה שתיהן הפכו את פניהן והצליחו מעל למצופה. זה רק מראה שבעבודה נכונה ובאימון נכון אפשר לחבר קבוצה גם בתוך חודשים ספורים, ומבלי שהיא תרוץ שנתיים-שלוש ביחד. מכבי היא קבוצת פיינל פור לגיטימית, ולשם היא צריכה לשאוף העונה.