אכן אלו ימים קשים לדמוקרטיה הישראלית. חקיקה מלאת שנאה צומחת ללא הרף בין כותלי הכנסת. חקיקה שלה התנגדתי ואני מתנגד בכל תוקף. על כן דמיינו את הפתעתי ותסכולי כשבעידן חוק הנאמנות לוועדת חקירה של ארגוני השמאל דווקא הצעת החוק "ועדות קבלה", שאותה אני מקדם יחד עם ח"כ ישראל חסון, הפכה לסמל לחקיקה אנטי-דמוקרטית. בשבוע שעבר פירסם כאן מרדכי קרמניצר יחד עם עמיר פוקס מאמר בנושא תחת הכותרת "כרסום בדמוקרטיה", וברצוני להשיב לו.
הצעת החוק "ועדות קבלה" מעגנת את קיומן ואת דרך תפקודן של ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים בתנאי שהם ממוקמים בנגב ובגליל, ומספר המשפחות החיות בהם אינו עולה על 400. אך לאחר חודשים של הטחות בוץ מצד התקשורת והאקדמיה, הן על הצעת החוק והן עלי אישית, איני יודע עד כמה אנשים באמת מכירים את פרטיה. ראשית, ועדות קבלה קיימות במדינה מאז הקמתה. כלומר, הצעת החוק אינה מבקשת ליצור גוף חדש, גזעני ומפלה אלא להבטיח שמי שמכתיב את המדיניות של ועדות הקבלה יהיה הכנסת ולא פקידים ב"מינהל מקרקעי ישראל", כפי שקיים כיום. אני חושב שבמדינה שבה הכנסת היא הריבון זהו צעד לגיטימי ומחייב.
שנית, הצעת חוק זו בשום פנים ואופן אינה חוק עוקף בג"ץ. בג"ץ מעולם לא אסר על קיומן של ועדות קבלה, להפך. פעילותן של ועדות אלה הוכשרה על ידי אהרון ברק כששימש היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, בפסקי הדין שעסקו בנושא לא הוטחה ביקורת נגד ועדות הקבלה ככלל אלא נגד ועדות המפלות על רקע דת, גזע, מין, לאום וכדומה. אני מקבל לחלוטין את הביקורת של בג"ץ ולכן דאגתי שהצעת החוק תכלול סעיף מפורש האוסר על אפליה שכזו וסעיף אחר להקמת ערכאות ערעור שתבקרנה את החלטות ועדות הקבלה המקומיות. סעיפים אלו, שאינם קיימים כיום, ישפרו עשרות מונים את מצבו של אדם שייתקל, חס וחלילה, באפליה בוועדת קבלה לאחר חקיקת החוק.
שלישית, חוק ועדות הקבלה הוצג כחוק מקומי התלוש מן העולם הדמוקרטי והליברלי. אלו הם דברי הבל: כמו שלאדם שמורה הזכות להגדרה עצמית, כך גם לקהילה שמורה זכות שכזו - קל וחומר כאשר היא קטנה ומרוחקת. חקיקה המעגנת את קיומן של ועדות קבלה קיימת במקומות הליברליים בעולם, ובהם שבדיה, בריטניה ומדינת ניו יורק - מעוז השמאל בארה"ב.
ולבסוף, הביטויים שבהם בחר להשתמש יו"ר ועדת החוקה ח"כ דוד רותם בדיוני הצעת החוק, ובהם ביטויים כמו "בכל יישוב צריך ערבי אם נופל החשמל בשבת", הם אומללים ולא ראויים. צר לי שדווקא הדיון על הצעת החוק שלי הידרדר לרטוריקה שכזו. עם זאת, אני מאמין בכל ליבי כי אפשר להיות אדם דמוקרטי, שוויוני השומר ומכבד את בג"ץ ולתמוך בהצעת חוק זו. אני סבור שהמתנגדים לה "נובחים על העץ הלא נכון".
הכותב הוא חבר כנסת בקדימה
