"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הנצחת השואה

הנצחת השואה

דינה פורת
, עודכן

יד על הלב, קוראים נכבדים: מי מכם שמע על ה-ITF, כוח המשימה לשיתוף פעולה בינלאומי לחינוך, לזיכרון ולחקר השואה? לא ייאמן, אך הארגון, המונה היום 28 מדינות, שכולן משקיעות תקציבים נכבדים, זמן וכוח אדם לנושא השואה, ושהוא מרכזי כל כך בחיינו - אינו ידוע כאן.

הארגון הוקם לפני 11 שנים בשטוקהולם. ראש ממשלת שבדיה דאז, גוראן פרסון, כינס ב-2000 ועידת ענק, שבה השתתפו 48 ראשי מדינות ונציגיהן הבכירים, ובסיומה של הוועידה, לאחר נאום נרגש של אלי ויזל, החליטו לפתוח את המאה ה-21 בלימוד לקחיה של השואה והנחלתם.

המשתתפים היהודים והישראלים בוועידה שיפשפו עיניים. אי שם בצפון הרחוק, שלג כבד יורד בחוץ, 20 מעלות מתחת לאפס - חותמים נציגי המדינות, בעידודם של ביל קלינטון וטוני בלייר, על הצהרת שטוקהולם. הצהרה שהיא התחייבות בינלאומית לזכור את הנספים, לכבד את הניצולים, לעודד לימוד והנצחה, להניח תשתית למחקר, להדגיש את האמת הנוראה על השואה מול מכחישיה, לחקוק את זכר מיליוני הקורבנות הלא יהודים שנספו ונרצחו ואת גבורתם של המצילים, לחזק את המחויבות המוסרית והמדינית להבנת הסיבות שגרמו לשואה ולחשיבה על תוצאותיה. ההצהרה מסתיימת בהתחייבות לאשר מחדש את שאיפתה המשותפת של האנושות להבנה הדדית ולצדק.

ההצהרה חוברה על ידי פרופ' יצחק באואר, שכתוצאה מן הוועידה הקים את כוח המשימה. הוא נקרא לתפקיד זה על ידי ראש ממשלת שבדיה, שהחליט ליזום את הוועידה ולהקים את הארגון, לאחר שליווה את בנו לסיור במחנה ריכוז לשעבר בגרמניה. הוא חרד מפני התחזקות הימין באירופה כבר משנות ה-90, וכשהבין כי הטלוויזיה שידרה לכל בית את זוועות המלחמה בבלקן ואת רציחות העמים באפריקה, והאנושות ממשיכה שלה - נרתם למשימה. סקר שנערך בשבדיה באותם ימים הראה שבני הנוער אינם יודעים כמעט דבר על השואה, וגם הערכים הדמוקרטיים אינם מושרשים בהם. ואם זה המצב בבתי הספר בשבדיה, איך ילין על המתרחש במערכות חינוך אחרות? לתיקון המצב, חובר ספר שתימצת את השואה ב-80 עמודים, תחת הכותרת "ספר זאת לילדיך", וחולק חינם ב-1.3 מיליון עותקים. זו היתה נקודת המפנה של הארגון.

כיום הארגון מונה 28 מדינות, המקיימות מליאה פעמיים בשנה, כל שנה מארחת מדינה אחרת את המליאות, וזה חוץ משתי פגישות הכנה.

כדאי להדגיש שזהו ארגון לא יהודי במובהק, ומשרד החוץ של כל אחת מן המדינות החברות בו שולח נציגים רמי-דרג, שגרירים ושרים לשעבר או לעתיד, ובהם פרדיננד פון טראוטמנסדורף, בן למשפחת אצולה אוסטרית, שאחד מאבות אבותיו חתם על חוזה וסטפליה ב-1648. בשנת 2010 ישראל היתה המארחת. גרמניה משלמת מחצית מהוצאות ההפעלה והמזכירות הקבועה, הנמצאת בברלין, מתוך הכרה במחויבותה ההיסטורית.

עוד חשוב להדגיש כי הארגון מקבל לשורותיו רק מדינות דמוקרטיות, וזהו תנאי בל יעבור. תקופת מועמדות והכנה של שנתיים נדרשות לכל מדינה לפני התקבלותה, שבה עליה להוכיח התמודדות עם עברה בכלל ועם תקופת השואה בפרט, וכן פעילות חינוכית וציבורית בתחום השואה. ההחלטות מתקבלות בהסכמה ולא בהצבעה, מתוך שכנוע הדדי, והחברים מתלוצצים שכללים אלה נולדו משום שבאואר, ואני, אמתכם, שמילאתי את מקומו כיועצת אקדמית, קיבוצניקים לשעבר.

בדיוני המליאות דנים הדיפלומטים, ובצידם קבוצות מומחים, בגזענות בכלל, ברצח עם, בטיהור אתני ובזכויות אדם ומיעוט. גם הוקמה ועדה מיוחדת לבחינת דרכים למאבק באנטישמיות, ובייחוד בהכחשת השואה. נקודת המוצא היא משמעותה הייחודית וחסרת התקדים של השואה.

השמירה על נקודת מוצא זו אינה פשוטה, בטח שלא בעולם משתנה, המתרחק והולך ממלחמת העולם השנייה. אבל בסוף הוועידה בשטוקהולם ניגשו אלינו זוג צוענים, בתלבושתם המסורתית, והפצירו - למדו אותנו, למדו אותנו איך לשמור על הזיכרון.

הכותבת היא פרופסור בחוג להיסטוריה של עמ"י באוני' ת"א

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...