התגובות הנזעמות שנשמעות בבריטניה בעקבות נאומו של ראש הממשלה דיוויד קמרון בנוגע לסכנה הטמונה ברב-תרבותיות, מסבירות מדוע הפכה בריטניה לחוליה החלשה בשרשרת ההגנה של העולם החופשי.
לאחר שקמרון הכריז כי גישת הרב-תרבותיות סייעה לקדם את "הקיצוניות האיסלאמית", הוא הואשם, כצפוי, על ידי אנשי השמאל ומוסלמים קיצונים דווקא בסיוע ל"ימין הקיצוני" ובליבוי המתיחות הגזעית. שני גורמים הכרחיים כדי להבין את מלוא המשמעות של דבריו ואת הזעם שעוררו. ראשית, בריטניה מתמודדת עם בעיה עצומה של איסלאמיסטים קיצונים שגרים בה, והתגובות הנזעמות לדבריו מעידות מדוע בריטניה כאילו מסרבת להכיר בעוצמת האיום. הבעיה מתחילה במדיניות הרווחה שאימצה בריטניה החל משנות ה-90, מדיניות המחייבת את חופש הדיבור גם במקרים קיצוניים ואג'נדה של "קודם כל זכויות אדם". הגישה הזו הקלה על הקיצונים להפוך את בריטניה למרכז החשוב ביותר של הרדיקליזם המוסלמי. עובדה: שירות הביטחון האנגלי, MI5, הודיע כי הוא מנטר שיחות של יותר מ-2,000 תומכי טרור ועשרות תוכניות לפיגועים.
הבעיה היא שהשלטון הבריטי מסרב להכיר בכך שאף על פי שרוב המוסלמים לא חולקים את האמונה הזו, הטרוריסטים האיסלאמים כן יונקים מהתיאולוגיה ומההיסטוריה של האיסלאם, להבנתם. הממשלה הבריטית חוששת כל כך מההשפעה של עימות בנוגע לדת על חירויות האזרח, עד שהיא מעדיפה להתעלם ולהכחיש את המצב. הממשלה גם חוששת מכך שהעלבת המוסלמים רק תעודד התקפות קיצוניות נוספות. נראה כי האנגלים, עקב ההיסטוריה שלהם, פשוט אינם מסוגלים להתייחס ברצינות לקנאות דתית כי הם לא מכירים את המושג הזה. עד כה אמרו הבריטים כי טרור מוסלמי מונע מהעוולות שנעשו למוסלמים וממצוקות, ולכן, בין היתר, הם מאשימים את התנהגותה של ישראל ואת מצוקת הפלשתינים, כפי שהם מבינים אותה בהקצנה מוסלמית. בנוסף, אווירת התקינות הפוליטית מונעת ביקורת כלפי המוסלמים עד כדי איסור לומר "טרור איסלאמי" ושימוש במושג "טרור בינלאומי", ונציגי האחים המוסלמים אף מייעצים לממשלה כיצד למנוע רדיקליזם איסלאמי.
אלא שהכחשת הבעיה רק מקצינה אותה. ממשלת בריטניה לא הצליחה להבין כי ההתנגדות לכל ביקורת על המוסלמים וההבנה למצוקתם ולשנאתם כלפי בריטניה, ארה"ב וישראל הן סוג של חתרנות המספקת את הים שבו שוחה הטרור.
נאומו של קמרון היה, אפוא, צעד חשוב בהכחשת האשליות. למעשה, הוא הודה כי רעיונות איסלאמיים קיצוניים הם מקור הבעיה. עם זאת, יש לשים לב לכך שהוא עדיין מאמץ כמה הנחות יסוד שגויות של קודמיו, ובהן הקביעה כי "הקיצוניות האיסלאמית" נובעת מ"פרשנות מעוותת של האיסלאם".
בעוד שנכון להדגיש כי מיליוני מוסלמים אינם מהווים איום על אף אחד, זו טעות לומר כי האיסלאם האותנטי, כמות שהוא, אינו קיצוני. קמרון גם טעה כשאמר כי הבעיה היא שהמוסלמים בבריטניה רוצים לחיות בנפרד מהרוב. הבעיה היא שהקיצונים רוצים לכבוש את בריטניה ולכפות עליה את האיסלאם.
לנוכח המהומה המתחוללת עקב נאומו, המתון יחסית, השאלה אם הממשלה הבריטית תפסיק לנסות לפייס את הג'יהאדיסטים נותרת פתוחה גם אחרי הנאום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו