אתמול הודיעה ממשלת יפן באופן רשמי כי נזקי האסון בפוקושימה גדולים, וכי התאונה מוגדרת עכשיו בדרגה 7 - הדרגה הגבוהה ביותר. קשה לומר שזה מפתיע. בעודי צופה המום בתמונות הכורים המתפוצצים בזה אחר זה עשיתי חישוב מהיר והגעתי למסקנה חד-משמעית: פיצוץ בסדר גודל כזה נובע מחשיפת חלק גדול מליבת הדלק הגרעיני (להערכתי כ-30 אחוזים) למי הקירור. חשיפה זו פירושה שמוטות הדלק התחממו ליותר מ-1,500 מעלות, וזה רק עניין של זמן עד שיפלטו את הזיהום הרדיואקטיבי שלהם לסביבה. מעטה הפלדה והבטון שנועד למנוע את ההתפשטות הרדיואקטיבית נסדק ונפרץ כבר בעת רעידת האדמה, ואולי גם אחר כך עם ההתחממות העזה של מוטות הדלק. אני סבור שגילו המתקדם של הכור בוודאי לא הוסיף לחוזקו של מבנה האיטום המקורי. חבל שהגורמים האחראיים ביפן בחרו להסתיר עובדות אלו. אולי גם שם מאמינים בניסים וחסדי שמיים. ברור לי גם שהפעולה הנואשת לצינון הכור על ידי התזת כמויות מים עצומות נידונה לכישלון, ורק תגרום לפיזור הזיהום למי הים (וכי לאן ילכו המים המזוהמים-). חיכיתי לראות מתי יתחילו לקבור את גוויות הכורים תחת מעטה של בטון, כמו שעשו הרוסים בצ'רנוביל, כדי להקטין את הפיזור של המזהמים הרדיואקטיביים. אני עדיין מחכה. עד שזה לא יקרה צפוי הזיהום ביפן להחמיר, וזה מה שקורה בחודש האחרון מאז רעידת האדמה ההיא. עדיין חסר מידע על חומרים נוספים ומסוכנים שנפלטו מהמוטות, למשל פלוטוניום. כמעט לא סביר שהרשימה שפורסמה עד היום היא מלאה - עוד ניסיון שווא של הסתרה שלא מוסיף כבוד לשלטונות. אך האם יפן בסכנה? לא. גם לא המדינות השכנות לה. הזיהום מוגבל לתחום של כמה עשרות ק"מ סביב פוקושימה. האזור שבו הקרינה בפוקושימה יהפוך מן הסתם לפארק הלאומי הגדול ביותר ביפן שאין בו תושבים, רק חיות הבר. תושבי האזור, שפונו בזמן שיא וכך נמנעו מחשיפה לקרינה, לא יוכלו לחזור אליו בעתיד הקרוב. עולמם חרב. הם זקוקים בעיקר לסעד כלכלי, חברתי ונפשי - כך עולה מדו"ח החקירה של האו"ם על אסון צ'רנוביל. לא נזקי הקרינה עצמה פגעו בתושבי אוקראינה, שכן פחות מ-100 איש נפטרו שם כתוצאה ישירה מחשיפה לקרינה. החרדה, הטראומה של הפינוי ואי הידיעה על הצפוי להם בעתיד, הם שעשו בהם שמות. סגנון חייהם השתנה, צריכת הסמים והפגנות האלימות עלו, ותוחלת חייהם התקצרה.
היפנים הסתירו מידע
Load more...