מצרים לקראת איראן: האומנם ירח דבש?

מצרים של מובארק זיהתה באיראן מתחרה עיקרית להשפעה אזורית, ואף כזו המבקשת לפגוע ביציבות השלטון בקהיר. מצרים של מובארק גם פעלה לעצירת שטף הברחות הנשק מאיראן ולבלימה מדינית של המחנה הרדיקלי המזוהה עימה. ועתה נראה כי חל שינוי. מעבר להשפעותיו המיידיות, עלול "האביב הערבי" להביא לשרטוט מחדש של מפת הבריתות האזוריות. כך, למשל, מצרים שלאחר עידן מובארק מבקשת יותר מבעבר את קירבתה של איראן. כרגע נשמעות בקהיר התבטאויות בדבר הצורך לחדש את היחסים הדיפלומטיים. בכירים איראנים כבר קיבלו בברכה את דברי שר החוץ המצרי, נביל אל-ערבי, בנוגע לכוונה לפתוח דף חדש ביחסים עימם ואף אמרו כי ההתנגדות של מצרים לישראל ו"אימוצה את מודל המהפכה האיסלאמית" יוצרים מכנה משותף בינה לבין איראן. לישראל, מצידה, יש אינטרס כפול - הן שמצרים תפעל בשטח נגד הברחות אמצעי הלחימה מסודן דרך סיני בואכה עזה, והן שתמשיך לשמש בלם מדיני מול ניסיונותיה של איראן לחזק את המחנה הרדיקלי.

מה צופן העתיד? לא ברור אם קהיר כבר הכריעה ואכן מתכוונת ליישם שינוי כה מהותי במדיניות החוץ שלה בשלושת העשורים האחרונים. מהלך כזה לא יפגע רק באינטרסים ישראליים, אלא אף ביחסיה של קהיר עם חברות המחנה הערבי "המתון", ובראשן סעודיה ומדינות המפרץ הערביות אשר יחסיהן עם איראן הגיעו לאחרונה לשפל חדש.

בכל מקרה, המהלך הנוכחי מכוון, כך על פי יוזמיו, להיות חלק ממדיניות חוץ חדשה של מצרים שלאחר המהפכה - קיום יחסים תקינים עם כל שכנותיה במגמה לשפר את מעמדה האזורי שהיה בנסיגה בשנים האחרונות. עם זאת, יש לזכור כי הדחתו של מובארק והמזוהים עימו לא שינתה באחת את תפיסת הביטחון המצרית, וצפוי כי איראן ושלוחיה באזור עדיין ייתפסו כנוגדים את האינטרס הלאומי המצרי.

איראן, מצידה, מציגה את התפנית במדיניות מצרים כהישג למדיניות החוץ שלה וכהוכחה שמצרים "החדשה" היא שדוחפת לחידוש היחסים. עתה חשה איראן כי המהפכות משחקות לידיה ומבקשת להפוך את זירת הים התיכון, נוסף על זירת ים סוף, לזירה להתערבות איראנית. המהלך מדאיג גם כי כמה בכירים מצרים התבטאו נגד ישראל. סגן ראש הממשלה אחיה אל-ג'מאל אמר כי ישראל פוגעת ביציבות במזרח התיכון ומעוניינת למנוע ממצרים להיות גורם מוביל. גם הודעתו של ראש הממשלה המצרי עיסאם שרף לגבי ההחלטה לבחון מחדש את הסכם הגז הטבעי עם ישראל לא מעודדת.

לסיכום, גם אם המדינות אכן יעלו את דרג היחסים, ממשרדי אינטרסים לשגרירויות, עשויים היחסים להישאר קרירים לנוכח יעדים ארוכי טווח שונים ותפיסה הגמונית שבה הן אוחזות. מנגד, יש להביא בחשבון, במיוחד אם אכן האחים המוסלמים יקנו השפעה גדולה במשטר המצרי, כי ייתכן שהיחסים יתחזקו.

ייתכן כי ההתבטאויות הללו הן על רקע הבחירות הקרבות במצרים ואין לחשוש יותר מדי מהמהלך, זאת לאור העובדה כי מצרים ממשיכה במאבק נגד הברחות הנשק לרצועת עזה. יתר על כן, ספק אם מצרים מוכנה לשלם את המחיר שבחימום היחסים עם איראן. לא רק מול מדינות המפרץ אלא גם מול ארה"ב, שלא תראה בחיוב מהלך כזה.

הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו