ירח דבש בין חמאס למצרים

ירח הדבש הנוכחי בין חמאס לממשלת מצרים מבוסס, מצד אחד, על איבה משותפת לחוסני מובארק ולקבוצת המושחתים שסבבה אותו, "החתולים השמנים" ששיתפו פעולה עם ישראל, שמכרו לה גז בזול, שתפסו אנשי חמאס ועינו אותם בבתי הכלא, שחשפו משלוחי נשק מוחבאים בסיני ועמדו באופן נחרץ נגד הספונסרים האיראנים של חמאס.

מצד שני, מבוססת ההתקרבות על קירבה רעיונית בין חמאס לאחים המוסלמים במצרים, שהיום יש להם תפקיד ציבורי לגיטימי והשפעה לא מעטה על העמדות הפוליטיות של ממשלת מצרים. שני ענפי תנועת האחים המוסלמים מסתכלים באופן דומה על סוגיות כמו ישראל ומקומה במזרח התיכון (או עדיף בקרקעית הים התיכון), הרשות הפלשתינית שנולדה מבחינתם בחטא של שיתוף פעולה עם ישראל, התפקיד השלילי שממלאת ארה"ב במזה"ת, והחשוב ביותר: התפקיד שהאיסלאם הפוליטי חייב למלא בכל מסגרת מדינית עתידית, במצרים, בפלשתין, בסוריה, בירדן ובכל מקום שבו מוסלמים מהווים רוב.

ההתייחסות החיובית של ממשלת מצרים ל"אחים" נתנה כבר את אותותיה בניהול המדיניות, בהיתר שנתן הממשל החדש לקבל את "האחים" כגוף פוליטי לגיטימי לקראת הבחירות לפרלמנט ולנשיאות, והכדור נמצא במגרש "האחים" אם יציבו מועמדים מטעמם. הממשלה איפשרה לאיראן להעביר אוניות מלחמה לים התיכון דרך תעלת סואץ, ויש התקדמות לקראת חידוש היחסים הדיפלומטיים המלאים בין מצרים לאיראן. מנגד, יש קולות ברורים במצרים המכינים את התשתית הציבורית והפוליטית להורדה של דרג הייצוג הישראלי בקהיר, לביטול הסכם הגז, ואף לביטול הסכם השלום. סקר דעת קהל שפורסם לאחרונה טוען שכמחצית מהמצרים מעוניינים בביטול ההסכם.

החתימה על ההסכם בין אש"ף לחמאס בקהיר היא - מבחינת חמאס - הכרת תודה מצד התנועה לממשל המצרי על שינוי האווירה וההתייחסות ל"אחים", לחמאס, לאיראן ולישראל.