"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הישג ראוי להערכה, וללימוד

,עודכן

המבצע לחיסול מנהיג אל-קאעידה התבסס על מודיעין מדויק ואיכותי. בזכותו הגיעו הלוחמים האמריקנים למקום הנכון, בזמן הנכון, בחשאיות ובהסתר אפקטיביים, מצוידים במידע טקטי נכון, והצליחו לאתר "מחט בערימה של שחת".

במבצעים מסוג זה עוסק צוות משימה מודיעיני מיוחד, אשר לרשותו עומדים אמצעי איסוף, ניתוח והערכת מידע מהמתקדמים ביותר שיש. עיקר האתגר העומד בפני הצוות הוא היכולת להתיך ביחד פרטי מידע הנאספים ממקורות שונים, ולהרכיב מהם מסקנה מודיעינית ברמת ודאות מספקת.

במקרה הנוכחי, ההישג המודיעיני התמצה ביכולת לקבוע כי המבנה בפרברי איסלמבאד הוא מקום מסתורו של בן לאדן וכי הוא שוהה במבנה בערב המבצע. מהפרסומים עד כה ניתן להעריך כי פרטי המידע הראשונים נבעו מחקירות עצירים במחנה גואנטנמו, ועיבודם הביא להחשדתו של שליח בכיר של בן לאדן כבעל מידע רלוונטי לגבי מקום מסתורו. שכבת המידע הבאה נבעה מהאזנה לתקשורות פעילים וסייעניהם, וממחקר שיטתי וממוחשב של דפוסי התקשורת ביניהם. תוצר אפשרי של מאמץ זה הוא זיהוי תקשורת ישירה בין השליח החשוד למבנה החשוד, ובכך "הפללתו" של המבנה כמקושר לבן לאדן.

שכבת המידע הבאה מתמקדת באיסוף מודיעין טקטי-מבצעי לגבי המבנה וסביבתו בעזרת אמצעים משוכללים לצילום ולפענוח תצלומי אוויר, לוויין וקרקע, ניתוח אדריכלי, תצפיות ארוכות טווח וייתכן שגם הפעלת סוכנים באזור.

מבצע מודיעיני מתמשך מסוג זה ח-ייב ודאי את מפקדי צוות המשימה גם להתמודדות עם דילמות מהותיות, כגון רמת השיתוף במידע עם ארגוני המודיעין הפקיסטניים ורמת שמירה על חיי מקורות למול השימוש במידע אשר נלמד מהם לצורך התכנון המבצעי.

ברור כבר עתה כי נדרש זמן רב, ייתכן רב מדי, למיקוד עדשות האיסוף המודיעיני-אמריקני אל הבית הבולט כל כך באזור כה תמים. עם זאת, משהתברר כי זהו היעד הנכסף, המאמץ המודיעיני שהביא להתממשות המבצע הוא מרשים וראוי ללימוד, להערכה ולכבוד.

הכותב הוא עמית מחקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתחומי, הרצליה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר