המוחים יממנו את ההישגים, אבל לא ייהנו מהם

אנחנו יודעים שכשהממשלה בונה דירות להשכרה, ועדיין לא ברור אם זו אכן התוכנית ואיך בדיוק היא תעבוד, זה בדרך כלל נגמר "לא טוב" והתוצאה היא סלאמס ("שכונות עוני").

בנוסף, הניסיון להכתיב מחיר סופי של ערך קרקע שהוא נמוך מערך השוק החופשי הוא ניסיון לא מוצלח שאינו יכול לספק את התוצאות שהממשלה רוצה בהן.

כמו כן, התקשרות עם קבלנים, שבתמורה להטבות שונות מתחייבים לספק דירות למכירה או להשכרה במחיר שהוא נמוך ממחיר השוק, יוצרת צורך בהקצאה ובמנגנוני הקצאה לפי קריטריונים היות שמדובר במוצר במחסור ובהיקף מצומצם ביותר.

אני מוכן להמר שדווקא קבוצת הצעירים שמובילים את המאבק ואת מחאת האוהלים יהיו בסופו של דבר אלה שיממנו את ההטבה - ולא אלה שייהנו ממנה. כבר עכשיו אפשר לנחש מי מהזוגות הצעירים ייהנה מההטבה - ומי לא.

יש פה לחץ ציבורי אדיר שדוחף את הממשלה לצעדים שנשמעים טוב, אך עלולים להיגמר רע. צריך להבין שאין מעשה ניסים, וכל הטבה - כולל להפשרת יותר קרקע לבנייה למגורים ולהשכרה ולהורדת מחיר הבנייה והדירות - יש מחיר. כלומר, בשביל ההטבות תהיה פגיעה בהכנסות המדינה ממיסים, ואת העלות הזאת צריך יהיה לממן. כדי לממן זאת המדינה תצטרך לקצץ בהוצאותיה או לחילופין להעלות מיסים.

כאשר קבוצה של אנשים צעירים שהתברגו כבר למעמד הבינוני והבינוני הגבוה, או שיתברגו בעתיד למעמד הזה, דורשים מדיניות רווחה יותר נדיבה על חשבון משלמי המיסים, הם אלה שיידרשו בסופו של דבר לשאת בנטל, ואילו אחרים הם אלה שייהנו מההטבה.

הביא לדפוס: זאב קליין