כדורגל וכלכלה: לקראת יוון

כיממה לפני המשחק הגורלי בין נבחרת ישראל לנבחרת יוון בכדורגל, והיחסים בין שתי המדינות מחוץ למגרש נמצאים במצב מצוין. התיירים הישראלים מציפים את האיים, קבוצות הכדורגל והכדורסל של שתי המדינות נפגשות באופן תדיר למפגשים ספורטיביים מכריעים, וראש ממשלת ישראל נתניהו ומקבילו היווני ג'ורג' פפנדראו מנהלים כבר יותר משנה את מה שניתן לכנות ביחסים בינלאומיים "זוגיות מוצלחת".

את המשותף כולם מכירים: אקלים, אוכל, מוסיקה, והרי ידוע ש"קולות של פיראוס מזכירים את חיפה". בכלל, מבחינה תרבותית יש בארץ מגמה שקטה של התייוונות. טברנות נפתחות ברחבי הארץ וחובבי מוסיקה ים-תיכונית רבים מעדיפים לשמוע את המקור ביוונית. הישראלים, אם כך, מחבבים מאוד את תרבות יוון המודרנית, שואבים ממנה הרבה ורוצים בקרבתה. אבל מה לגבי היחס של היוונים לישראלים? מביקור שערכתי השבוע ביוון אני יכול להעיד כי לפחות לפי המדגם הלא מייצג של היוונים ששוחחתי איתם, אין ספק כי במישור הביטחוני אנחנו משמשים מודל לחיקוי. אבל כדי להוציא מהיווני התייחסות ישירה לישראל, צריך לדבר איתו תחילה על הכלכלה. שיחה על המשבר המקומי תגיע, במוקדם או במאוחר, להשוואה למצב בישראל. את ההבדל בין הכלכלות היוונים מסבירים בכך ש"הישראלים אוהבים את המדינה שלהם".

שיחה עם יווני על המשבר הכלכלי היא כמו קילוף בצל. בשלב הראשוני הטענה היא שהגרמנים אשמים, כי הם נתנו ליוון הלוואות ושיעבדו אותה לבנקים שלהם. כשיורדים לעומקם של הדברים, מגלים שהפוליטיקאים היוונים אשמים לא פחות - הם גנבו לכיס והכניסו את המדינה לבור שהיא נמצאת בו היום. כשעוברים לדבר על הפוטנציאל האדיר של יוון ועל האפשרות לצאת מהמשבר, מגיעים ללב העניין. הם מסבירים שהיוונים פשוט לא אוהבים לעבוד.

היוונים אוהבים להפליג בתיאורים על "אנשים שהם מכירים" שלא מצהירים על מות הסב כדי להוסיף למשוך את כספי הפנסיה שלו, איך חקלאים שקיבלו מענקי פיתוח יושבים בחוסר מעש, ועוד. וכולם מודים שבישראל זה לא היה יכול לקרות.

אצלנו אמנם יש שחיתות מסוימת, אבל דבר אחד אי אפשר להגיד על הישראלים - שהם עצלנים. וזו, ככל הנראה, הבעיה הכי גדולה של יוון - העצלות. יום אחד ישבתי בצהריים בטברנה בכפר אפיסקופוסיס שבכרתים וניהלתי שיחה עם קבוצה של יוונים. למחרת הם שוב היו שם. וגם למחרת. למעשה, בכל יום ובכל שעה שבהם עברתי ליד המקום, הם תמיד ישבו ליד אותו שולחן והתענגו על אותה בטלה. אחרי כמה כוסיות אוזו באמצע היום התלהט הדיון והגיע לסוגיית הנסיעה על אופנוע בלי קסדה - הטרנד התחבורתי הנפוץ ביוון. עד שהבחור השקט שבחבורה קפץ לפתע ואמר: "מדינה שבה ילדים נוסעים על אופנוע בלי קסדה, הכלכלה שלה סופה להתרסק". ייתכן שזו גוזמה, וייתכן שיש בכך משהו והאופי ה"שכונתי" של יוון, המתבטא בכל מישור כמעט, הוא שמחליש אותה. אני לא יודע איך פרננדז יכול להשתמש במידע הזה לטובת הטקטיקה שינחיל לנבחרת, אבל אין ספק שהגיע הזמן שנראה לחברים שלנו מהשכונה גם מי טוב יותר בכדורגל. יאסו לוזון.