עם החזרה לשנת הלימודים עולה שוב השאלה בנוגע להישגי התלמידים בישראל. מדוע הם נחלשים? הסיבה היא שקשה שלא להבחין בהשפעת היתר של הפסיכולוגיה המודרנית על הדרך החינוכית כלפי תלמידים. אלה שלקחו גישות אלה צעד אחד רחוק מדי אינם מבחינים בין דמוקרטיה לאנרכיה. כתוצאה מהתפתחות גישות פוסט-מודרניסטיות וחיזוק רעיון זכויות האדם, חל שבר ערכים שרק מחזק את התופעה. זה מתבטא, בין השאר, בקביעות כי "הטוב והרע אינם מוחלטים יותר והכל נתון לוויכוח" וכן "אסור להיות שיפוטי". זהו עולם שבו יש חשיפה אינטנסיבית של הילדים, ללא פיקוח, לטכנולוגיות החדישות. זהו עולם שבו יש שינויים בשוק העבודה ובסגנון העבודה של ההורים, מה שגורם להורים לתחושת אשמה כלפי ילדיהם וצורך בפיצוי בזמן שבו נמצאים ביחד. אין פלא שכתוצאה מתהליך זה נוצר מצב של בלבול. ההורים והמורים לא מסכימים לגבי דרכי החינוך הרצויות והלגיטימיות: מה נכון, מה לדרוש, היכן להציב את הגבולות וכיצד. כיום אנו עדים לבעיות רבות באופן שבו הורים מתייחסים לנושא הצבת גבולות: היעדר דרישות להתנהגות מוסרית, העלמת עין מהתנהגויות אלימות, הסכמה שבשתיקה לאלימות מילולית, הסכמה שבשתיקה לחוצפה כלפי מורים ומנהלים בבתי הספר, כולל כלפי ההורה עצמו, התייחסות לאלימות כאל שובבות ועוד. התוצאה, במקרים חריגים המערכת, נעה בין צרחות וצעקות על התלמידים לבין הטפות מוסר במקום הטלת סנקציות ברורות. יש לציין כי הורים ומורים הם בין המגזרים החשופים ביותר לביקורת באוכלוסייה. הביקורת כלפי ההורים מבוססת על ההנחה שהתלמיד טוב מיסודו והחינוך הקלוקל שלהם פוגע בו. ביקורות על המורים לא חסרות. מה לא אמרו עליהם? בעלי רמה נמוכה, היעדר כישורים, עצלנות, אדישות וחסרי תחושת שליחות. אבל אני רוצה להצביע דווקא על המגזר שזוכה לרוב ההנחות: התלמידים. כדי לגרום לתלמידי ישראל המוכשרים לבטא את כישוריהם יש להתייחס אליהם גם בקשיחות כשצריך. מחקרים רבים מעידים, למשל, שכאשר ניסו להתמודד עם התנהגות אלימה של ילדי גן באמצעות הסברים ו/או הבעת אכזבה מהתנהגותם השלילית, לא היה כל שינוי בהתנהגותם. הצבת גבולות שנעשתה באמצעות פסק זמן של ישיבה על כיסא למשך כמה דקות - שיפרה באופן משמעותי את התנהגות הילד. גם מחקרים באשר לגידול ילדים על ידי הורים מצאו כי נערים שגדלו עם הורים שנקטו הסברים כאמצעי חינוכי יחיד, היו אלימים יותר מנערים שנענשו. בסופו של יום, המטרה המשותפת של מערכת החינוך היא יצירת אזרחים משכילים שייצאו אל חייהם מאושרים, בריאים, מצמיחים ותורמים לחברה. המטרה תושג רק בכללים ברורים וחדים. הכותב היה מנהל בית הספר בליך ברמת גן
חינוך: צריך יחס קשוח לתלמידים
Load more...
