הפלשתינים רוצים שתי מדינות לעם אחד

"הפלשתינים לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות". כך היטיב לתאר שר חוץ בישראל את הפלשתינים. שר החוץ הזה אינו "חשוד" בהיותו איש ימין, לאומן או חבר ליכוד. היה זה אבא אבן, שר חוץ מוערך, מראשי תנועת העבודה. מהמתונים שבהם.

בדרכו לאו"ם הודיע אבו מאזן (שוב) שהוא מסרב להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. זו לא אמירה סתמית או מקרית. היא מקפלת בתוכה את התפיסה הפלשתינית הבסיסית ביותר: שתי מדינות לעם אחד. מדינה פלשתינית "נקייה מיהודים" ביהודה ושומרון, כפי שהעיד השבוע נציג אש"ף בארה"ב, ומדינה דו-לאומית בישראל הריבונית.

התפיסות הללו מצטרפות לסירוב הפלשתיני להודיע על סיום הסכסוך ולהתעקש על זכות השיבה, גם לגבי דור השני והשלישי שנולד שנים ארוכות מאוד אחרי מלחמת השחרור שבה נהדפו סביהם, ועל פי הדין הבינלאומי אינם נחשבים עוד לפליטים.

כמו היום, גם בעבר סירבו הפלשתינים לכל הסדר. הם השיבו במתקפות טרור אחרי החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 ודחו את ידה המושטת של ישראל בעת הכרזת המדינה. גם בוועידת מדריד הם לא שיתפו פעולה. את הסכמי קמפ דיוויד, שבהם הציע להם רה"מ לשעבר ברק הצעות מרחיקות לכת - דחו והגיבו באלימות חסרת תקדים. ב-2008 סירבו להצעת אולמרט-לבני, שכללה שליטה באגן הקדוש בירושלים.

אחרי רצף ארוך שנים של סרבנות שלום, נותרו כעת ימים ספורים עד לרגע שבו יניחו את בקשתם החד-צדדית למדינה על שולחן האו"ם. אם אכן יעשו כך, תהיה זו שגיאה נוספת שלהם. צעדים חד-צדדיים מנוגדים לכל ההסכמים הקודמים ומבטלים אותם! אבו מאזן והרשות יכולים עדיין לעשות את הדבר הנכון והצודק ביותר שאין סכסוך שיכול להיפתר בלעדיו: משא ומתן. אם לא יעשו כן - וזהו אינו איום - בסוף, כמו תמיד, הם יפסידו.

הכותב הוא סגן יו"ר הכנסת ויו"ר צוות התגובות של הליכוד