העולם ציין השבוע את יום הקשיש הבינלאומי, על פי החלטת האו"ם. מדינת ישראל מציינת החודש את חודש האזרח הוותיק, וזוהי הזדמנות להאיר בפנס גדול את התהליך הדמוגרפי המתרחש מתחת לאפנו, ושעד היום לא זכה להתייחסות ראויה.
תוחלת החיים בישראל עלתה באופן דרמטי - בכמעט תשע שנים ב-30 השנים האחרונות. השינוי חל הודות להתקדמות עצומה בטכנולוגיה וברפואה, ולפיכך האזרחים הוותיקים מאריכים חיים. מעניין לציין כי למרות כל הקשיים שלנו כמדינה צעירה סובבת אויבים - מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם באריכות תוחלת החיים.
מאז קום המדינה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים גדלה ביותר מפי שניים. אם לדבר במספרים, בשנת 2030 יחיו בישראל 1.4 מיליון איש מעל גיל 65. למעשה זוהי מהפכה דמוגרפית, ולכן עלינו כמדינה להיות מודעים לה ולהיערך אליה בהתאם. עד כה ממשלות בעולם, ובכללן ממשלת ישראל, פיתחו שירותים בעיקר בתחום הרווחה והסיעוד לאוכלוסייה זו. כך שאזרח ותיק שאינו מוגדר נזקק או חולה אינו מוכר לממסד כבעל צרכים מיוחדים ואינו מקבל שירותים המותאמים לו.
יתרה מזו, האזרח הוותיק של היום שונה לחלוטין מן הזקן של פעם. מחלות הזיקנה נדחו כמעט בעשור, ויש לו עוד שנים רבות לחיות לאחר הפרישה. בגיל 65 פלוס הוא בריא, כשיר, עצמאי, בעל ידע ועם זמן פנוי ובלתי ממומש.
80 אחוזים מציבור הוותיקים, חרף מאפייניו המיוחדים, אינם מוכרים כיום כמגזר ייחודי, אף על פי שמספרם כאמור רק הולך וגדל.
עלינו לעשות סדר מחודש בנושא זה. עלינו להיערך למהפכה הדמוגרפית ולהוביל שינוי גדול בכל מה שקשור לתפיסתנו את האזרחים הוותיקים, כך שנוכל לדאוג ולהעניק שירותים לכל האזרחים הוותיקים בלי יוצא מן הכלל. זהו הכרח אמיתי להתאים את מכלול המנגנונים למספרם ההולך וגדל. אם לא ייעשה דבר, תהיה זו עצימת עיניים רשלנית אשר עלולה להוביל את החברה הישראלית למשבר בשנים הבאות.
הרשויות במדינת ישראל טרודות כיום בעיקר בבניית גני ילדים, טיפות חלב ובתי ספר, אך בתוך כמה שנים צורכיהם של האזרחים הוותיקים יאמירו - והרשות לא תעמוד בנטל.
הפתרון למצוקה המאיימת על האזרחים הוותיקים ועל החברה הישראלית טמון בהיערכות ראויה ובחשיבה לטווח רחוק. המשרד לאזרחים ותיקים מוביל כעת תוכנית המבוססת על ניתוח כל הגורמים הרלוונטיים ומינוף המנגנונים הקיימים לטיפול באוכלוסייה המתבגרת. תוכנית זו אמורה להקים מערכת שירותים ותשתיות מבחינת דיור, תחבורה, תעסוקה ובריאות כדי להתאים את עצמה לאפיונים הייחודיים ולצרכים שיתעוררו עקב הגידול העצום במגזר האזרחים הוותיקים. באשר להתנדבות לשירותי פנאי ותרבות - אנו שוקדים על מערכת שתעודד ותיצור מפעלים חברתיים שידאגו לשלב את האוכלוסייה הזאת בחברה. אם לא ניערך מראש, נביא למצב שבו מאות אלפים ידעכו בבית במשך שנים רבות, והדבר יהווה איום עבור האדם ועבור החברה.
במדינת ישראל חיים כיום כ-750 אלף אזרחים ותיקים. ותיקים אלה הם המייסדים - בוני התשתית שעליה חיים כולנו היום. לכן אנחנו קודם כל מחויבים להם מבחינה ערכית ומוסרית. אבל החובה שלנו היא גם כלפי עתיד המדינה, שצריכה להתאים את עצמה לשינוי הדמוגרפי.
* * *
בסיכומו של דבר, יש להפוך את הקערה על פיה. עלינו לשלול את התפיסה הישנה שמתייחסת לאזרח הוותיק כנטל על החברה ולהתייחס אליו כמשאב אנושי, כנכס חברתי. אם נתאים ונכין את השירותים והתשתיות, ונדע למנף משאבים קיימים ולשלב את האזרחים הוותיקים במעגל החיים החברתיים והמקצועיים במדינה, נביא לתרומה עצומה הן לוותיקים והן לחיזוק החברה הישראלית כולה.
הכותבת היא סגנית השר לאזרחים ותיקים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו