דף מסרים מקוצר לטורפי החרדים

מכיוון שהתחלנו כבר להתבלבל מכמות המסיתים נגד הציבור הדתי - מוגש כאן מילון מצומצם לביאור הסיסמאות של "אנשי האור" בבואם לנגח את הדתיים הזקוקים ל"חמלתם ורפואתם".

* * *

"היהדות שלי היא יהדות של ואהבת לרעך כמוך" - שימושי בכל הזדמנות שבה טרמפיסטים פוליטיים מנסים לנגח את הדתיים אך להדגיש כי הם מביני ספר. העובדה שזאת המצווה הקשה ביותר למימוש ביהדות לא מרתיעה אותם מלשלהב את ההמונים. הרי כמה מאיתנו אכן מסוגלים לאהוב את האחר כשם שהם אוהבים את עצמם? אם אתם "אוהבים חרדים כמוכם", למה אתם מתנגחים בהם אחת לחודשיים? ככה אתם אוהבים את עצמכם? אל תשתפו אותנו ב"אהבה" המדומיינת הזאת. יש עוד תרי"ב מצוות שממתינות לביצוע - תתחילו ב"מדבר שקר תרחק", והשאר יבוא מאליו.

* * *

"אנו נלחמים באפליית נשים" - משום מה מישהו החליט שאשתי, אחותי וחברותיהן הן נשים מדוכאות הזקוקות לישועה מעולם החושך הדתי. כמעט הסכמתי לתת לאשתי את המפתח שישחרר אותה מהאזיקים, אך אז אחז בי חזיון תעתועים - הרי בעולם ה"חופשי" נשים משתכרות 66 אחוזים לעומת גברים, נשים מוברחות לכאן ממצרים בבגאז'ים של סיטרואן כי יש להן ביקוש, מסיבות "אורגיה" מתקיימות עם ילדות בנות 12, נערות מרוחות על שלטי חוצות עם תחתונים וחזייה כי להיות עירום זה גם אופנה, באינטרנט רצים אלפי סרטונים של נערות שאיבדו את בתוליהן למלך השיכבה, שלא שכח להסריט ולשתף, 79 אחוזים מהנשים הרווקות חוו הטרדה מינית בעבודה, וכדי לקנות מסור או ג'יפ אני חייב לצפות בבחורה כחושה וחסרת ביגוד על הפוסטר. נכון, אין ציבור חף מאפליה ויש לכולנו הרבה במה להשתפר, אבל אם זה נקרא חופש - את המפתח אני שומר לילדה שלי.

* * *

"זאת יריקה על כולנו" - משפט המחץ לקראת בחירות 2013, ותודה לחסידות "תולדות אהרן". מדי שבוע, במגרשי הספורט, אלפי בני אדם משלמים כסף בשביל לירוק, לקלל, לשרוף כיסאות ולהשליך אבנים בשידור חי בטלוויזיה וברדיו. זה נקרא תרבות ספורט. מדי שבוע, בנעלין, חיילי צה"ל זוכים למטר של אבנים תוצרת הארץ. בתי הספר הפכו לזירת קרב. בקיץ איזו אפיזודה שילשה אצבע לראש ממשלה בשידור חי ומירי רגב כמעט סיימה ביקור ברוטשילד בלי עין. למה לא ראינו מעצר של אוהד כדורגל שקילל את אמא של השופט? לא שמענו על הפגנה של 4,000 איש בבלומפילד? לא שמענו הכללה שכל החילונים חיים בקיצוניות אלימה-

אלו שוטים ואלו שוטים, אבל כנראה צריך להיות שייך לשוטים מהצד הנכון של המפה.

* * *

"אבל הם לא מתגייסים לצה"ל" - נכון, רובם אכן לא מתגייסים, אבל הם טיפה בים לעומת ערביי ישראל החסינים מביקורת והציבור החילוני שמשתמט בהמוניו. ההבדל הוא שלהם אסור לעבוד מכורח החוק ולכם מותר. להם אסור לטוס לחו"ל ולכם מותר. הם חיים מקיצבה מינימלית לחודש ואתם רשאים לעבוד. הם הורים בגיל 21 ואתם עוד חורשים על הרכב של אמא. אך הנקודה העיקרית היא שלהם יש תירוץ אידיאולוגי עם פז"מ של 3,500 שנה - ולכם אין. לימוד תורה הוא הייחודיות שלנו אל מול שאר העולם. ודאי שצריך להיות איזון, ודאי שהמצב הנוכחי בלתי נסבל, אבל הם לפחות מתיימרים להמשיך את המסורת של סבא שלך. אתה לעומת זאת משתמט כי זה פשוט יותר נוח לך. ככה סתם. משעשע לחשוב שבכל עצרת מתלהמת נגד דתיים שבה הם מואשמים בהשתמטות עולים להופיע אמנים רבים ש"כספם אמונתם" ולא שירתו בצה"ל אך נחשבים גיבורי תרבות. לפחות הם בסדר - להם אתה תמיד מוחא כפיים.

הכותב הוא פעיל חברתי, סטודנט לתואר שני