מדינת ישראל של אביב 2012 מתמודדת עם אתגרים מגו-ו-נים, פנימיים וחיצוניים, ואלה שלובים באלה. הגם שאני מופקד על ההתמודדות עם האתגרים הביטחוניים, כחבר כנסת ובעיקר כאזרח שאכפת לו מהנעשה במדינה, אני מבקש להסב את שימת הלב אל האתגר החברתי-פוליטי בכלל ואל שינוי שיטת המימשל בפרט.
בנאום הסיום של כנס הרצליה שהתמקד השנה בנושא החוסן הלאומי, החלטתי לייחד את עיקר דבריי לצורך הדחוף בשינוי שיטת המימשל: "שינוי שיטת המימשל הוא תנאי הכרחי ליכולתה של כל ממשלה לבצע שינויים יסודיים שיאפשרו העמקת הצדק החברתי", אמרתי. "קידום שוויון הנשיאה בנטל, חיזוק הלכידות החברתית ויצירת משילות אפקטיבית שמבוססת על ראייה ארוכת טווח של מה שדרוש לציבור, על אחריות ועל שקיפות. בשיטת המימשל הנוכחית הריבונות המעשית מופקעת מידי העם. היא נמצאת בידי הפוליטיקה הסקטוריאלית, לוביסטים ומומחי ספין. וכמובן בידי שיטת הפריימריז, שחרף כל הכוונות הטובות יוצרת מציאות משחיתה".
הצורך בשינוי שיטת המימשל אינו תיקון טכני. השיטה הקיימת היא המחלה הקשה שכל הנושאים שצפו ועלו לסדר היום הציבורי בשנה החולפת, בגל המחאה החברתית, בוויכוח סביב הצורך בשוויון בנטל השירות הצבאי ושירות המילואים, הם תסמיניה. לתחושתי, ודומני שלתחושה זו שותפים רבים מאזרחי המדינה, האינטרס הציבורי הרחב מופקר לשם סיפוק רצונם של אישים או סקטורים אינטרסנטיים שבשיטה הנוכחית יש בכוחם להמליך ראש ממשלה או להדיחו.
* * *
אין ולא יהיה שינוי יסודי כל זמן שזהות ראש הממשלה - יהא אשר יהא - נקבעת על פי מידת הנדיבות שהוא מגלה כלפי שותפו השולי, המעניק לו רוב של יותר מ-60 ח"כים.
אין ולא יהיה שינוי יסודי כל עוד זהות הח"כים עצמם נקבעת במידה רבה על פי מידת התמסרותם לקבוצות אינטרס, לקבלני קולות, למרכזי המפלגות ולקבוצות לחץ בעלות עניין הבוחשות במנגנוני המפלגות הגדולות.
חשוב שנביט אל המציאות בעיניים פקוחות: המערכת הפוליטית חולה ומחלתה מתעצמת ככל שגדלים השסעים בחברה הישראלית. אנו מתנהלים כמו מכונית המנסה לדהור על הכביש בהילוך נמוך, כשבלם היד משוך והגלגלים הקדמיים נוטים כל העת הצידה, פעם ימינה ופעם שמאלה. אנחנו עדיין מתקדמים בזכות מנוע בעירה רב-עוצמה, אבל שורפים המון דלק, שוחקים את הצמיגים, לא ממצים את מלוא הפוטנציאל וסופנו להיעצר, או גרוע מכך, להתגלגל לצידי הדרך.
במציאות זו, מה לנו כי נלין על התערבותו של בית המשפט העליון בנושאים חוקתיים העומדים על סדר היום הציבורי? בדיון בג"ץ שפסל את חוקיותו של חוק טל אמר השופט העליון אליקים רובינשטיין בין השאר: "תפקידו של בית משפט זה הוא ליתן בעניין דנן פתחון פה לזכויות האדם של יחידי הרוב הפרלמנטרי אשר העניק על חשבונם הטבות לקבוצת מיעוט אחרת שאין הם נמנים עימה, ואין הם יכולים להצטרף אליה כדי לזכות באותן הטבות שחילק אותו רוב".
לעניות דעתי, עומדת בפנינו שעת חסד ייחודית שמעטות היו כמותה בתולדות המדינה: עומק המשברים שסביבנו, השיח הציבורי שהולידה המחאה החברתית וההתרחשויות הפוליטיות-פנימיות של השנה האחרונה - יצרו הזדמנות פז לשלב ידיים ולשנות את שיטת המימשל. אם נעשה זאת - נטפל לא רק בתסמיני המחלה הכרונית שממנה אנו סובלים, אלא גם אחת ולתמיד בסיבותיה ובשורשיה.
בשיטה הפוליטית החדשה עלינו להביא לכך שביום הבחירות יוכתר מנצח ברור שיקבל מהעם מנדט לפעול, תוך איזון בין שלוש הרשויות ותוך הקשבה למציאות המשתנה, כל זאת מבלי שחרב סיכון השרידות הפוליטית שלו תרחף כל העת מעל ראשו.
ש-ומה עלינו לפעול לחיזוק ההפרדה בין הממשלה לכנסת וכפועל יוצא מכך לביצור כוחה של הכנסת כרשות מפקחת ומבקרת. עלינו לעשות גם לחיזוק הזיקה בין בוחרים לנבחרים על בסיס ייצוג שחלקו אזורי, כך שכל נבחר ציבור יידרש להגיש דין וחשבון אמיתי לא לאתר הפייסבוק או הטוויטר שלו - אלא לבוחריו.
על השולחן הציבורי מונחות כמה וכמה הצעות לשינוי השיטה. אף אחת מהן אינה מושלמת או נעדרת חסרונות, אך כולן עולות על המציאות הנוכחית על מחיריה. אישית אני מעדיף את השיטה הנשיאותית במודל הצרפתי, אבל בכל מקרה, השינוי מתבקש. עוצמת ההזדמנות גדולה וחשיבות מיצויה קריטית. השינוי כה קריטי בעיניי, שאם יסתבר שאפשר לגייס רוב בכנסת דווקא סביב שיטה מסוימת, אחרת, למשל כמו זו המוצעת על ידי פרופ' אוריאל רייכמן ופרופ' אמנון רובינשטיין, או בכל תצורה אחרת - עלינו להתלכד ולחקוק אותה לאלתר.
יותר מפעם אחת שמע הציבור הישראלי את ראש הממשלה ואת כל ראשי המפלגות הגדולות תומכים בריש גלי בקריאה לשינוי שיטת המימשל. בהנחה שאין מדובר באמירה בעלמא, ואני מאמין שכך הדבר, זו העת להתלכד מאחורי היוזמה הזו ולהוביל כבר בחודשים הקרובים את המהלך לשינוי השיטה. זו חובתנו כחברי כנסת נבחרי ציבור וכאזרחי המדינה. חובתנו לגייס את כלל הכוחות הציוניים והמרכזיים בכנסת למהלך חקיקה שיביא לידי כך שהבחירות לכנסת הבאה כבר יתקיימו בשיטה פוליטית חדשה, שתפקיע את הכוח מידי גורמים אינטרסנטיים ותחזיר את המדינה לעם, לריבון הראשוני, לבעליה האמיתיים - אנו האזרחים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו