אחרי 11 שנות רקטות, אחרי שניסינו לחסל את הטרור העזתי כששלטנו ברצועה וגם כשיצאנו, אחרי שניסינו לרכך את השנאה כלפינו בדיפלומטיה ואחרי שניסינו לחסל פיזית את המחבלים, אחרי שממשלות ישראל הבינו את מגבלות הכוח האדיר שעומד לרשותנו, אחרי שמעגל הנפגעים הלך והתעבה; אחרי כל זאת, אני מציע לקחת אוויר ולחשוב בראש צלול. נתחיל מההתחלה - בוודאי שצריך להלום במפגעים ובמתכנני הפיגועים, בוודאי שצריך לעשות כל מאמץ דיפלומטי וחשאי כדי להקטין את המוטיבציה להתנכל לנו. נמשיך בברור מאליו - ממשלת ישראל מוגבלת מאוד ביכולתה להשתמש בכל מגוון האמצעים הצבאיים שעומדים לרשות צה"ל בעזה. לכן, מן הדין שנצרוב - הפעם בתודעה שלנו: עבור מדינת ישראל של השנים הבאות, הטרור מעזה הוא הדבר הקרוב ביותר למחלה כרונית. צריך להכיר במציאות - אין אפשרות בת קיימא להעלים את צרת עזה מעולמנו. אסור לשגות באשליה שיש פתרון קסם לקסאם. תושבי הדרום מבינים זאת. אין לי הסבר אחר להתנהגות התושבים המדהימים וליכולת יוצאת הדופן שלהם ושל הקהילות שלנו - תינוקות נולדים וילדים גדלים כאן, נערים מתאהבים וצעירים מתגייסים, סטודנטים באים אלינו בהמוניהם ומשפחות צעירות נקלטות בכל יישובינו. כל זה קורה תחת שמי הרקטות והמרגמות. איך מתרחש הנס הזה? בשילוב של כמה מקורות עוצמה - מיגון והתרעה משופרים, סיוע מיוחד שמעניקה בחוכמה רבה הממשלה, האופי הסולידרי של היישובים וחוסן הקהילות, העיסוק באתגרים לאומיים, ובפרט תחת אש, והרבה חוש הומור ואהבת אדם. מי שמייחל לקיומה המוצק של ישראל כמדינה דמוקרטית של העם היהודי, צריך בראש ובראשונה לדבר אמת, לנהוג בקור רוח ולהיזכר היכן היה העם היהודי לפני 70 שנה; בכך, הוא יקל על עצמו את ההתמודדות עם הטרור הכרוני מעזה. הכותב הוא ראש המועצה האזורית שער הנגב
אין פתרון קסם
Load more...