רעש האדמה החריג שאירע אתמול מעיד יותר מכל על המצב הקיים זה מיליוני שנים - העולם, מטבעו, כל הזמן רועד. מטבע הדברים, אי אפשר לעצור את התנועות של הלוחות הטקטוניים והאנרגיה משתחררת כל הזמן. אגב, בניגוד לתחושה הרווחת, אין גידול סטטיסטי במספר רעידות האדמה לאורך אלפי השנים האחרונות. "טבעת האש" - רצועה ארוכה של אזורים המקיפה את האוקיינוס השקט - ידועה כמרחב המתאפיין ברעידות אדמה תכופות ובפעילות געשית נמרצת, וזאת בשל תזוזת הלוחות הטקטוניים. לכן, כ-80 אחוזים מההתפרצויות הגעשיות ביבשה ומרעידות האדמה בעולם מתרחשות ב"טבעת". הרעידה שהורגשה אתמול נדירה, ולכן היא כבר דורגה כאחת מעשר הרעידות החזקות אי פעם. למרבה המזל, היא לא גרמה נזק גדול ומהותי, למרות החששות. חשוב לשים לב לכך שהשבר הטקטוני שיצר את הרעידה נע בצורה אופקית, ולכן לא נוצר גל צונאמי גדול. זאת לעומת אירועי הצונאמי ביפן בשנה שעברה ובאינדונזיה בשנת 2004, שבהם היתה "תנועת דחיסה" - הלוח הימי נע אל מתחת ללוח היבשתי וכתוצאה מכך הורם חלק ממי הים כלפי מעלה, דבר שיצר גלים ארוכים שעם הגעתם ליבשה הפכו לנאד מים ששטף את אזורי החוף. על אף האמור לגבי "טבעת האש", גם לנו אסור להיות שאננים בעניין זה. גם אנו נמצאים באזור מועד לפורענות טקטונית, משום שבאזור שלנו יש כמה אזורי התנגשות של לוחות טקטוניים. בישראל יש שאננות מסוימת בנושא, בין היתר כי לא התרחשה בה רעידת אדמה משמעותית מאז 1927, שהיתה במגניטודה 6.3. זאת ועוד, מסמכים שיש ברשותנו מעידים על כך שלפני כמה מאות שנים התרחשו אירועי צונאמי גם בארץ וגלי ענק שטפו את ערי החוף, וכך גם את חופי מצרים, לבנון וסוריה. הדבר הוודאי הוא שתהיה רעידת אדמה - רק לא יודעים מתי ולא יודעים איפה. לכן אסור לעצום עיניים ועלינו לדעת כי הסיכון לאירוע כזה במחוזותינו אפשרי, גם אם הוא קטן יותר. הביא לדפוס: דן לביא הכותב הוא חבר האקדמיה הישראלית למדעים, חתן פרס ישראל למדעי כדור הארץ (2003)
צונאמי בישראל: סיכוי נמוך, אבל אסור להיות שאננים
Load more...