"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מאבק באלימות נגד רופאים

מאבק באלימות נגד רופאים

פרופ' שוקי שמר
, עודכן

אלימות נגד רופאים, אחיות וצוותי רפואה אחרים הפכה לחלק מההתנהגות ומהאקלים התרבותי בישראל. אף שחלק מביטויי האלימות במערכת הבריאות הם בבואה של מציאות אלימה המתרחבת אצלנו בחברה, יש לגנותם ולפעול בכל דרך חוקית ולגיטימית להכחדתם עד למינימום האפשרי. כדאי גם להתרחק מאמירות מסוכנות שמנסות להסביר את הסיבות לזעם ולתסכול של הציבור התוקפני. צריך לטפל בבעיותיה של מערכת הבריאות הציבורית ולשאוף לפתרונות נאותים ולאופטימיזציה של המערכת, אבל אסור להשתמש בהן כדי לתרץ תוקפנות מסוג כלשהו.

למקצוע הרפואה מאפיינים ייחודיים. אסור לקעקע את המרקם העדין, עתיק היומין, שביחסי מטפל-מטופל, שהם בסיס הכרחי להשגת הטיפול המיטבי לחולה. בבסיס יחסים אלה נמצאים יחסי האמון הטוטאליים החייבים להתקיים בין הרופא לבין החולה ומשפחתו. הרופא המטפל חייב להמשיך לעבוד באווירה נינוחה ובלתי מאוימת שעלולה להשפיע על שיקול דעתו, תוך כדי שיתוף פעולה מלא בינו לבין החולה ומשפחתו הקרובה. הדיאלוג חייב להיות מתוך שיתוף, ולא מתוך ריחוק, חשדנות או לחץ מכל סוג שהוא.

העידן המודרני הביא לכך שגם לחולה יש ידע רב בנושאים רפואיים, והשיפור ברמת החיים תורם לתביעה לקבל תשומת לב רבה יותר מצד המוסדות הרפואיים וצוותי הטיפול. מול זכויות החולה עומד הרופא, אדם בעל אוטונומיה ואחריות לטיפול. תפקידנו כחברה לשמור על האיזון בין הדברים. יש צורך לגשר בין רמת ציפיות בלתי אפשרית לפעמים מצד ציבור המטופלים לבין יכולת המטפלים לממש אותן בשל מגבלות מקצועיות, ארגוניות ולפעמים גם בשל סיבות רגולטוריות-כלכליות.

מה אפשר לעשות? בראש ובראשונה החלטה חד-משמעית של כלל הגופים המטפלים בנושא - אפס סובלנות לאלימות. זוהי גישה שאומצה באנגליה, והפעילות שנעשית שם כבר הניבה פירות. נדרש מאמץ בין הרשויות השונות - משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית, המשרד לביטחון הפנים, משרד הרווחה, משרד האוצר, משרד המשפטים וכנסת ישראל - כדי להפחית את האלימות נגד צוותי הרפואה.

ראשית מעשה באיסוף נתונים על היקף התופעה, כי מתברר שיותר משליש מהציבור אינו מודע לבעיה. בתוך כך, יש לסיים את תהליכי החקיקה שהוכנו, שעיקרם סנקציות על אזרחים שגילו תוקפנות, החל באזהרות וכלה במניעת קבלת טיפול (למעט מצבי חירום) במוסדות או במרפאות שבהם היתה אלימות. עד להפחתה משמעותית של גילויי האלימות יש להציב שוטרים במקומות רגישים, מוכי פורענות, למשל בחדרי המיון העמוסים והדחוסים לעייפה, שכן תוקפנות פיזית לא פוסחת גם על מאבטחים אזרחיים. יש להחמיר בענישה ולהביא את התוקפים לשיפוט מהיר כדי שמרכיב ההרתעה לא ייעלם. במקביל לטיפול אינטנסיבי יש להביא לשינויים ארגוניים שיפחיתו ככל הניתן את החיכוך המיותר בין המטפלים למטופלים וישפרו באופן דרסטי את הרגשתם. רק מאמץ רב מוסדי ושילוב של כמה פעולות יביאו לתוצאה שאנו מייחלים לה, בתקווה שדרכה נצליח להשפיע גם על הפחתת גילויי אלימות אחרים בחברה הישראלית.

הכותב הוא יו"ר אסותא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...