דו"ח המרמרה: בתחבולות תעשה לך

דו"ח המבקר פירט ביקורת חמורה על תהליכי קבלת ההחלטות בנושא "המשט הטורקי" ברמה המדינית. הביקורת על תהליכי קבלת ההחלטות ברמה הצבאית פורטה במסמכו של האלוף (מיל') גיורא איילנד, אך עיקריה לא הובאו לידיעת הציבור בגלל סיווגה הביטחוני.

פרטי הביקורת חשובים מאוד, ועל צה"ל להפיק את הלקחים מכל סעיף המצוין בדו"ח זה. אבל מעבר לפרטים, על צה"ל לבחון את גישתו הכללית לבעיות המבצעיות המונחות לפתחו ואת הדרך שבה הוא יוצר ומציע את פתרונותיו ואת דרכי פעולתו לדרג המדיני.

טבעו של צבא הוא להסתייע בכוחו הפיזי וביכולתו להכריע מערכות בכוח הזרוע. זו תכונת יסוד שצריכה להישמר. עם זאת, שדה הקרב המודרני מעמיד מערכות מורכבות הדורשות מראשי הצבא יכולות חשיבה, ניתוח והבנה מעבר לשאלת הכוח.

צה"ל מתייחס לערך "הדבקות במשימה והחתירה לניצחון" כערך העליון שעל פיו הוא מחנך ומוביל את חייליו ואת מפקדיו. על כן, כשהוגדרה המשימה כ"עצירת ספינות המשט ומניעת הגעתן לחופי עזה", התרכזו כוחות הביצוע, מאחרון החיילים עד ראשון המפקדים, בביצוע המשימה ברמה הטקטית. נבחרו הלוחמים מהיחידות המובחרות ביותר, ומיטב המסוקים וטייסיהם. מפקד חיל הים, האחראי על המשימה, ויתר על מוצב השליטה עתיר האמצעים של חיל הים לטובת שהייה באחד מכלי השיט הקטנים שלו, קרוב למבצעים, כי זהו הכלל המוביל ברמה הטקטית: "המפקדים בחזית".

לעומתם, משימת מארגני המשט היתה ברורה ופשוטה. לא סיוע הומניטרי קריטי והצלת חיי חולים ומסכנים בעזה, אלא פגיעה בלגיטימציה העולמית של מדינת ישראל תוך כדי הצגתה כמדינה המשתמשת באמצעים פסולים בהטילה מצור על אוכלוסייה אזרחית. משימת מארגני המשט היתה להשיג חשיפה תקשורתית רחבה ככל האפשר, שבה יוצגו מדינת ישראל וצבאה כברוטליים אשר אינם מחשיבים ערכים דוגמת זכויות אדם.

התוצאות ידועות. בצה"ל ובמדינת ישראל חילקו מחמאות ושבחים לעוז ליבם ולתושייתם של הלוחמים, ובצדק. למרות כוונות הזדון של אנשי המשט, הצליח צה"ל למנוע הגעת ספינה כלשהי לעזה. כמו כן הוכח כי מטרות המשט לא היו הומניטריות. אלא שבתקשורת הבינלאומית הוצג צה"ל כצבא אלים ודורסני המשתמש בכוח מוגזם. דעת הקהל הבינלאומית ביקרה קשות את פעולת מדינת ישראל ואת המצור המוטל על עזה.

ברחבי הקמפוסים בעולם המערבי הפכה ישראל מושא לגנאי ולהפגנות. יחסינו עם טורקיה, ידידתנו האסטרטגית בעבר, הגיעו לשפל המדרגה. התדמית של מדינת ישראל בראשית תקומתה היתה סביב "אקסודוס", אונייה המביאה פליטים ממחנות ההשמדה באירופה לחוף מבטחים, אבל הדימוי שלנו כיום מתרכז סביב ה"מרמרה" - כאילו ספינת שלום שצה"ל פגע בה.

בסיכומו של דבר עמד צה"ל במשימה, אבל מבחינת מארגני המשט הם השיגו את יעדיהם. אז מי ניצח במערכה? צה"ל, הצבא החזק במזרח התיכון, צריך לפעול גם כצבא הכי חכם במזרח התיכון, כי זהו יתרוננו היחסי היחיד.

הכותב הוא ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו