"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוניברסיטה באריאל: קום תקום

,עודכן

מכתב נשיאי האוניברסיטאות לראש הממשלה בנימין נתניהו, הקורא לו ולמעשה תובע ממנו למנוע את הפיכת המרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון לאוניברסיטת מחקר (שאולי השפיע על המלצת הות"ת מיום רביעי שלא לתת למרכז בינתיים הכרה כאוניברסיטה), מבטא פעם נוספת התנהלות בעלת אופי של גילדה. נשיאי האוניברסיטאות, כולם אנשי מחקר ואקדמיה יקרים וחשובים, אף אומרים זאת במפורש: תקציב המחקר מצומצם, והכנסת שחקן נוסף לזירה תפגע בו.

זו גישה שמתעלמת מהצרכים המדעיים המתפתחים של ישראל, וגם מהתועלות המחקריות, האקדמיות והחברתיות הנובעות מקיומה של אוניברסיטה נוספת, ודאי באזור השומרון. לו היו הנשיאים דורשים להגדיל את תקציב המחקר כתנאי להכרה במרכז, הם היו מגלים יושר אינטלקטואלי. אבל פסילת ההכרה במרכז מכל וכל מעידה על כך שמעבר לאינטרסים הכלכליים קיימים גם מניעים פוליטיים.

אותה התנגדות השמיעו נשיאי האוניברסיטאות לפתיחתה של אוניברסיטה בעלת אופי דתי (בר-אילן), והתנגדות דומה הובעה בשעתו להקמת המכללות. זה מזכיר את משל האוטובוס הידוע: כל עוד פלוני ממתין ברציף, הוא מעוניין שהאוטובוס יגיע, יעצור בתחנה ויאסוף אותו. אך לאחר שעלה הוא מתנגד להעלאת נוסעים נוספים ודוחק בנהג למהר.

התביעה להכיר במרכז האוניברסיטאי אריאל כאוניברסיטת מחקר נשענת על שורה של חוות דעת של בני סמכא ומעל לכל - על החלטת מל"ג יו"ש ולאחר שהמרכז עמד בכל התנאים שהועמדו ואף מעבר לכך, לאחר שהוענקה לו הכרה זמנית בת חמש שנים.

ועדת מעקב מטעם מל"ג יו"ש התרשמה מההתפתחויות החיוביות שחלו במרכז בתקופה זו בכל הפרמטרים. הוועדה הדגישה את הגידול והשיפור במספר חברי הסגל האקדמי הבכיר, את מספר תוכניות הלימוד ואת המגוון בתחומים המדעיים השונים, את הפעילויות ותוכניות המחקר, כולל הקמת שמונה מרכזי מחקר, את ההצלחות בגיוס מענקי מחקר בארץ ובחו"ל, ואת הגידול במספר התלמידים והגידול הגבוה במספר תלמידי המחקר לתארים שני ושלישי.

חשוב להדגיש ולציין את הפעילות המחקרית, שהיא קנה מידה מרכזי בהחלטה. על פי כמה פרמרטים - פרסומים שפיטים, ספרים, פטנטים, שיתופי פעולה עם מוסדות בינלאומיים ועוד - מכל אלה עולה כי הפעילות המחקרית של המרכז אינה נופלת מזו של כל אוניברסיטה מקבילה אחרת.

ללא ספק, חלק מהחותמים על המכתב מאמינים באמת ובתמים בנאמר בו, ואותם יש לנסות לשכנע באמצעות העובדות המוצקות שבבסיס ההחלטה. ואולם אין זה סוד שהמאבק נגד המרכז האקדמי באריאל מתנהל במישורים אחרים לגמרי, שחלקם מונעים משיקולים פוליטיים. בסופו של דבר - ולמרות המלצת הות"ת מהשבוע שעבר - ממשלת ישראל תצטרך, בהתחשב בכך שהדרישות האקדמיות מולאו במלואן, לאפשר הענקת המעמד הראוי למוסד אקדמי חשוב זה.

הכותבת היא ד"ר לפיזיקה, חברת המועצה המקומית עומר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר