אוניברסיטה באריאל: קום תקום

מכתב נשיאי האוניברסיטאות לראש הממשלה בנימין נתניהו, הקורא לו ולמעשה תובע ממנו למנוע את הפיכת המרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון לאוניברסיטת מחקר (שאולי השפיע על המלצת הות"ת מיום רביעי שלא לתת למרכז בינתיים הכרה כאוניברסיטה), מבטא פעם נוספת התנהלות בעלת אופי של גילדה. נשיאי האוניברסיטאות, כולם אנשי מחקר ואקדמיה יקרים וחשובים, אף אומרים זאת במפורש: תקציב המחקר מצומצם, והכנסת שחקן נוסף לזירה תפגע בו.

זו גישה שמתעלמת מהצרכים המדעיים המתפתחים של ישראל, וגם מהתועלות המחקריות, האקדמיות והחברתיות הנובעות מקיומה של אוניברסיטה נוספת, ודאי באזור השומרון. לו היו הנשיאים דורשים להגדיל את תקציב המחקר כתנאי להכרה במרכז, הם היו מגלים יושר אינטלקטואלי. אבל פסילת ההכרה במרכז מכל וכל מעידה על כך שמעבר לאינטרסים הכלכליים קיימים גם מניעים פוליטיים.

אותה התנגדות השמיעו נשיאי האוניברסיטאות לפתיחתה של אוניברסיטה בעלת אופי דתי (בר-אילן), והתנגדות דומה הובעה בשעתו להקמת המכללות. זה מזכיר את משל האוטובוס הידוע: כל עוד פלוני ממתין ברציף, הוא מעוניין שהאוטובוס יגיע, יעצור בתחנה ויאסוף אותו. אך לאחר שעלה הוא מתנגד להעלאת נוסעים נוספים ודוחק בנהג למהר.

התביעה להכיר במרכז האוניברסיטאי אריאל כאוניברסיטת מחקר נשענת על שורה של חוות דעת של בני סמכא ומעל לכל - על החלטת מל"ג יו"ש ולאחר שהמרכז עמד בכל התנאים שהועמדו ואף מעבר לכך, לאחר שהוענקה לו הכרה זמנית בת חמש שנים.

ועדת מעקב מטעם מל"ג יו"ש התרשמה מההתפתחויות החיוביות שחלו במרכז בתקופה זו בכל הפרמטרים. הוועדה הדגישה את הגידול והשיפור במספר חברי הסגל האקדמי הבכיר, את מספר תוכניות הלימוד ואת המגוון בתחומים המדעיים השונים, את הפעילויות ותוכניות המחקר, כולל הקמת שמונה מרכזי מחקר, את ההצלחות בגיוס מענקי מחקר בארץ ובחו"ל, ואת הגידול במספר התלמידים והגידול הגבוה במספר תלמידי המחקר לתארים שני ושלישי.

חשוב להדגיש ולציין את הפעילות המחקרית, שהיא קנה מידה מרכזי בהחלטה. על פי כמה פרמרטים - פרסומים שפיטים, ספרים, פטנטים, שיתופי פעולה עם מוסדות בינלאומיים ועוד - מכל אלה עולה כי הפעילות המחקרית של המרכז אינה נופלת מזו של כל אוניברסיטה מקבילה אחרת.

ללא ספק, חלק מהחותמים על המכתב מאמינים באמת ובתמים בנאמר בו, ואותם יש לנסות לשכנע באמצעות העובדות המוצקות שבבסיס ההחלטה. ואולם אין זה סוד שהמאבק נגד המרכז האקדמי באריאל מתנהל במישורים אחרים לגמרי, שחלקם מונעים משיקולים פוליטיים. בסופו של דבר - ולמרות המלצת הות"ת מהשבוע שעבר - ממשלת ישראל תצטרך, בהתחשב בכך שהדרישות האקדמיות מולאו במלואן, לאפשר הענקת המעמד הראוי למוסד אקדמי חשוב זה.

הכותבת היא ד"ר לפיזיקה, חברת המועצה המקומית עומר