אנקדוטה היסטורית מייחסת לשר החוץ המנוח אבא אבן את האמירה, שלפיה אם אלג'יריה תעלה לאו"ם את הצעת ההחלטה הקובעת שכדור הארץ הוא שטוח וישראל היא זאת ששיטחה אותו, יותר ממאה מדינות יצביעו בעדה. החידוד של אבן נועד להדגים כיצד השנאה והיחס המוטה גורמים לאמץ עמדות, שאין דרך נאותה לתאר אותן למעט המילה "אבסורד". גם קריאתם של יותר ממאה בכירי מערכות הביטחון בדימוס לקיים בחירות עכשיו שייכת לקטגוריית האבסורד.
כמו במקרה של הרוב האוטומטי נגד ישראל באו"ם, שחוזר על עצמו שוב ושוב בלי קשר לנושא הספציפי שנדון במוסדות הארגון, גם הלשעברים שחתמו על המכתב לא עשו זאת בפעם הראשונה. לא תצטרכו להתאמץ כדי למצוא עוד עצומות ומכתבים מהעשורים האחרונים, באותן חתימות פחות או יותר. חלק מן העצומות עסקו בנושאים קיקיוניים ממש, אחרים בנושאים כבדי משקל (כמו העצומה בעד הנסיגה מעזה), אך לכולן מכנה משותף - תמיכה בעמדות המסורתיות של השמאל ותקיפה נחרצת של עמדות המחנה הלאומי.
נניח רגע לשאלה מי היום מחשיב את דעתם של הפנסיונרים במיל', שטעו והטעו את הציבור פעמים רבות - במיוחד כאשר הסבירו כמה ביטחון ישראל תרוויח מהבריחה מעזה וממסירתה לאויב, או התגלו בעת מבחן במערומיהם, כאותו רמטכ"ל בדימוס שעסק במכירת מניותיו בשעת פתיחת מלחמה - וננסה למצוא את נימוקי פנייתם, הקוראת בפאתוס "צו השעה לתקומת ישראל - בחירות עכשיו".
שלא למרבה ההפתעה, אין כאלה במכתב הלשעברים. הם קובעים אמנם שישראל שילמה מחיר דמים כבד עקב מחדלי הדרג המדיני והביטחוני - קביעה מובנת מאליה שאין עליה עוררין - אך לא טורחים להסביר מדוע צריך לפצות על המחדל הזה במחדל אחר, של גרירת המדינה לבחירות בעיצומה של מלחמה. נוסף על כך, הגנרלים שוכחים לציין שהם־הם אותו דרג ביטחוני שכשל ואחראי למחדל רב־השנים.
נימוקים נגד קיום הבחירות לאלתר, כדרישת חותמי המכתב, דווקא לא חסרים.
מערכת בחירות יצרית תסדוק את האחדות הנדרשת לניצחון בחזית ובעורף. אם ייכפו בחירות עכשיו, מקבלי ההחלטות ייאלצו לעסוק בפוליטיקה, ולא בניהול מלחמה
מהות הבחירות היא פילוג, החרפת המחלוקות והתנצחות רבתי - מדינה הנלחמת על קיומה מול איומים חיצוניים בכמה חזיתות, לא זקוקה לאלה. במערכת בחירות רגילה כולנו רגילים לוויכוחים שפורצים במקומות עבודה ובשיחות הסלון, ואין בהם כל רע, אבל ויכוחים שכאלה בתוך נגמ"שים בעזה או בגבול לבנון? מערכת בחירות יצרית תסדוק את האחדות הנדרשת לניצחון בחזית ובעורף. אם ייכפו בחירות עכשיו, מקבלי ההחלטות ייאלצו לעסוק בפוליטיקה, ולא בניהול מלחמה. במקום דיונים עם ראשי הצבא וניהול המבצעים מהבור, הם יצטרכו להקדיש את עצמם לפריימריז, לאסיפות בחירות ולשאר עיסוקים שאינם רלוונטיים לאתגר הניצב בפני ישראל, ובכך ימעלו בתפקידם.
אל תשכחו שלמערכת בחירות יש גם מחיר כספי גבוה - ולהעמיס אותו על תקציב המדינה בשעה שיש הכרח לקצץ ולהפנות משאבים לניהול מלחמה, גובל בפשע ממש. ואיך בדיוק יתקיימו הבחירות באזורים שפונו או בין החיילים הלוחמים? או שאולי למי שדחוף להם לגרור את ישראל לקמפיין פוליטי דווקא נוח לשלול את אפשרות הבחירה מאלה שמשלמים כעת על מחדליהם?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו