בשתי דרכים מנסים לתקוף את דב חנין, המועמד של "עיר לכולנו" לראשות עיריית תל אביב: האחת היא לייחס לו שטניות, לנסות להפוך אותו למסוכן, לאויב העם, להטיל ספק באמינות שלו. להאשימו, למשל, שהוא לא עומד לשירת ההמנון. אנשים שעמדו ליד חנין באירועים שבהם נוגן ההמנון, מגחכים לנוכח ההאשמה. לי אין מושג מה מצב הברכיים של דב חנין בשעת שירת "התקווה", האם הן ישרות או מקופלות, אבל האמינו לי שבספר הפשעים החמורים אפשר למצוא כמה פשעים שיותר מזעזעים אותי מזה. השיטה השנייה היא לנסות לגמד אותו. להפוך אותו לקוריוז, ל"באז", ל"אופנה", למועמד "סלבריטי". לטעון שהוא תופעה חולפת, שהוא צנח משומקום וייעלם כלעומת שבא. שתי השיטות מחטיאות את העיקר, אבל יש בהן גרעין של אמת. מי שטוען שסביב דב חנין יש באז - צודק. לבאז סביב דב חנין יש מילה בעברית: תקווה. אפשר להבין למה אנשים נלחצים מזמזום כזה. הפוליטיקה בישראל הפכה לכל כך מושחתת, עד שאדם ישר, שליח ציבור במלוא מובן המילה, נתפס מיד כחשוד. מי שבז לבאז סביב חנין עושה זאת מסיבות שאפשר להבינן: לתקווה תמיד צמוד פחד: הפחד מאכזבה. לא מזמן היתה תקווה כזו סביב עמיר פרץ. האכזבה היתה קשה. ויש אנשים שמעדיפים להבטיח לעצמם כישלון מאשר לקוות לטוב ואז להתאכזב. צריך אומץ כדי להיכנס למצב של חוסר ודאות. צריך אומץ כדי לומר, אולי הפעם זה שונה. גם מי שמנסה להדביק לחנין מדבקות של מעין סטלין אנטי-ציוני מפספס את מעלותיו המוכחות של האיש, שבניגוד לכמה מחבריו לא רק לקח מן הציבור אלא גם נתן לו, למשל, חקיקה בתחום איכות הסביבה. האם שיפור איכות הסביבה בארץ ישראל אינו ציונות? האם רק שוחד ושלמונים הם אות וסימן ללב יהודי חם ולציונות טובה- אבל גם בניסיון המכוער הזה יש גרעין של אמת. הגרעין הוא בזה שגם אויביו של חנין מכירים בכך שלפניהם איש עקרונות. מובן שהם מנסים לעשות בעובדה זו שימוש לרעה על ידי עשיית קריקטורה מהעקרונות שלו. אבל דמיינו לעצמכם אחד מהפוליטיקאים שהורשעו בדין פלילי בשנים האחרונות: האם מישהו היה מעלה על דעתו לכנות אותו "קומוניסט"? "סוציאליסט"? אפילו כהאשמת שווא? מובן שלא. מפני שאלו אנשים חסרי עקרונות לחלוטין. רק מי שיש לו עקרונות כלשהם וכמה נדיר אדם כזה בפוליטיקה בישראל אפשר לנסות להאשים אותו בצורה כזו. אני משוכנע שמועמדותו של דב חנין אינה רק עניין תל-אביבי. גם לתושבי ערים אחרות בישראל יצמח רווח מהצלחה של מועמד כמותו. אם אדם מסור ומוכשר כמוהו יהיה ראש עיריית תל אביב, הדבר יהווה תקדים למועצות מקומיות ולעיריות אחרות. אם לא בבחירות 2009, בבחירות הבאות. השאלה היא פשוטה מאוד: האם הבוחר יתגמל אדם שמציע לשרת אותו ושיש סיבה להאמין שפיו לבו שווים- כולנו ראינו בשבועות האחרונים איך בבת אחת מתפרקים שוקי הון בעולם. בנק בארה"ב מתמוטט, ושבוע אחרי זה מתאבד ברוקר בהודו. זה מפחיד. אבל הדברים יכולים גם לעבוד הפוך, להשתנות לטובה. דבר גורר דבר, ואפקט הדומינו יכול גם לעבוד לטובתנו. דב חנין בראש עיריית תל אביב יהיה בשורה של תקווה למדינת ישראל כולה. הכותב הוא סופר ומרצה באוניברסיטת תל אביב ובמכללת "עלמא"
טרנד אך חיובי
Load more...