מה שונה היום בישראל לעומת רבות ממדינות העולם? לצערי, שר האוצר ואנשי האוצר טרם החליפו דיסקט, וחושבים שהמשבר החמור מאז שנות ה-30 יעבור עלינו בקלות. הם לא הבינו שהשמירה על מסגרת תקציב נוקשה והסגידה למסקנות ועדת בכר - שביסודן הן התבוללות בנוסח תרבות וול-סטריט - הן דברים שיחלפו מהעולם בשנים הקרובות.
המשבר הנוכחי מחייב לשנות גישה ולהציל את המשק. הבהרתי שלא אכנס את ועדת הכספים עד שרה"מ יאשר רשת ביטחון מקיפה לחוסכים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל. במקביל, יש צורך שחברי הוועדה יראו תוכנית כוללת לשם פתירת בעיית המשק.
נשיא ארה''ב הנבחר, אובאמה, מבין שעליו להוסיף סכומים להשקעות מאסיביות בתשתיות, להגדיל את הגירעון התקציבי. למה להגדיל את הגירעון? משום שהמאבק התקציבי הגדול הוא במיתון ובאבטלה. גם נגיד בנק ישראל מבחין בזאת, והוריד את הריבית באופן דרסטי. באוצר אמנם מתחילים להבין ששנת 2009 תהיה קשה מנשוא, אלא שהמנטרה - אי חריגה בהוצאות הציבוריות - אשר סוגדת לוועדת בכר, משפיעה על מהלכיהם. הם גוררים רגליים ומבצעים את התהליך לאט מדי ובחוסר שקיפות.
במקום להתווכח, יש לבצע מהלכים מיידיים. ראשית, על רה"מ לאשר רשת הגנה מקיפה יותר על כספי הפנסיה ועל קופות הגמל. הבעיה האמיתית היא פיטורים, ולכן כדאי לסכם מיד על תקציב חלופי. המצב הכלכלי כעת דומה למצב חירום צבאי. כפי שנוכחנו במלחמת לבנון השנייה, במצב חירום ביטחוני מאשרים מיד תוספת של 10 מיליארד שקלים ואותו המהלך יש לבצע במצב חירום כלכלי. בתקופת שפל לא נלחמים באינפלציה, אלא עוקפים ביורוקרטיה. בתקופת שפל עדיף להיות נועז במלחמה באבטלה מאשר להיות שמרן.
הכותב הוא יו"ר ועדת הכספים של הכנסת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו