אהוד אולמרט לא יכול היה לצפות זאת מראש, אך באופן אירוני התברר כי לא יכול היה לבחור יום גרוע יותר להטיל וטו על התוכנית הכלכלית של משרד האוצר.
בדיוק באותן שעות שבהן התברר חוסר הרלוונטיות של ראש הממשלה, הוא ניסה להוכיח לכל הצמרת הכלכלית כי הוא עדיין הבוס. לא, אין לו הצעה טובה יותר להציע כרגע, עוד לא היה לו ממש זמן לחשוב על זה, הוא רק יודע שהוא נגד ההצעה של האוצר.
אולמרט הכריז על התנגדותו עוד כששהה בוושינגטון כדי להיפרד ממי שאחראי במידה לא מועטה למשבר הנוכחי - עוד מנהיג יוצא ושמו ג'ורג'.וו.בוש.
אחד הדברים המועטים שיכול היה בכל זאת ללמוד מעמיתו האמריקני הוא הדחיפות בפעולות ונקיטה מיידית של צעדים מרגע ההכרה בצורך בהם. שהרי אם הוחלט לצאת בתוכנית חילוץ כלכלית, צריך לעשות את המהלך במהירות האפשרית ולא להוסיף חוסר ודאות לשווקים, שגם כך נאנקים תחת החששות הכבדים לגורלם העתידי.
ראש הממשלה, שבשעות הלילה כבר הועלתה האפשרות של יציאתו לנבצרות, עוד לא גיבש תוכנית משלו, אך כבר מיהר לפסול את התוכנית שנוסחה וגובשה על ידי האוצר כי הוא רוצה תוכנית שתעלה יותר כסף.
נראה כי הוא רוצה להיזכר ברגעים הפוליטיים האחרונים שלו כמי שהציל את ציבור החוסכים הישראלי, אך הסכנה הגדולה בצעד כזה היא דווקא בתוצאה ההפוכה.
רשת ביטחון רחבה ויקרה שתקיף לא רק את הפנסיונרים מעוטי ההכנסה והקרובים לגיל הפרישה, אלא גם את ציבור החוסכים ממעמד הביניים, תסכן את יציבותה הכלכלית של ישראל בטווח הארוך יותר ותזיק גם לתדמית שלנו.
אותה תדמית שעליה עמלו כל הממשלות בשנים האחרונות - תדמית של מדינה מערבית, מתקדמת עם שוק הון משוכלל ולא עוד ארגנטינה - אי של חוסר יציבות, שהבריחה ממנה את כל המשקיעים.
דווקא לתוכנית הכלכלית השנייה, זו שהוצגה שלשום על ידי האוצר ורשות ניירות ערך, אין לאולמרט התנגדות מיוחדת. זה די מובן, כי מדובר בתוכנית פופוליסטית פחות, אשר מעניינת את הציבור הרחב פחות מהמושג האופנתי "רשת ביטחון". אולי זה קשור גם בכך שהתוכנית השנייה מושיטה יד לא רק לציבור, אלא גם לאנשי עסקים ונותנת אור ירוק לסלוח להם על חלק מהחובות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו