קשה לשאת את המראות והקולות כשארגון הטרור של החמאס הפלשתיני מציג את החייל השבוי גלעד שליט בשיא חולשתו, ואכן הוא עובר תקופה קשה כשהוא מוחזק בידי ארגון מרצחים ששם לו למטרה לשפוך דם יהודי בכל מקום. התנהגותם של אנשי החמאס בעצם מבזה את העם הפלשתיני כולו.
גם לנו, כמשפחה, קשה לצפות במראות הללו רק אם נזכור ולו במעט את מה שעשה לנו הנבל חסן נסראללה. באותם ימים, כשבננו עדי היה חטוף בידי החיזבאללה, בנובמבר 2001, צה"ל ומדינת ישראל הכריזו על עדי, בני ועומאר כחללים שמקום קבורתם לא נודע. עוד באותו היום, הציב נסראללה לאורך כל הגבול הצפוני של מדינת ישראל את תמונותיהם של שלושת חיילי צה"ל ויצא לתקשורת בקריאה לממשלת ישראל שבה הודיע בנימה צינית ואכזרית כי החיילים נמצאים אצלו בלבנון, אבל הוא לא יודע מי חי ומי לא חי. אלה היו מילותיו וזוהי דוגמה קטנה למה שמסוגלים ארגוני הטרור לעשות על מנת לפגוע הן ברגשות הציבור הישראלי והן ישירות ברגשות המשפחה החרדה לגורל יקירה.
אני יוצא מכאן בקריאה לממשלת ישראל ולצה"ל לשמור על כבודם של חיילינו שמילאו את תפקידם. אל תיתנו למצב כזה לחזור על עצמו. יש לפעול ללא פשרות להחזרת גלעד שליט.
כל חייל צה"ל מחויב בשבועת אמונים לשמור על המדינה ועל תושביה עד כדי הקרבת חיים. היכן מתחילה המחויבות של המדינה וצה"ל לאותם חיילים שנפלו בקרב או נפלו בשבי ולא יכולים לזעוק לעזרה. מה היה קורה אילו שיחקנו אנחנו בכלים שלהם? מיד כל העולם היה מזדעק ומבקש הקלות לתושבים הפלשתינים ואצלנו מיד היו נענים. ממשלת ישראל, שימרו על כבודם של בנינו.
הכותב הוא אביו של סמ"ר עדי אביטן, שנחטף ונהרג בידי חיזבאללה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו