שליט אינו עירבון לרגיעה

מן הראוי היה לתת לגלעד שליט את הזכות להצביע בבחירות הקרובות כאזרח מן השורה, אך תחת זאת הוא מככב בתעמולת הבחירות של המפלגות השונות. וזה לא ראוי.

במקום להשתמש בשמו לצרכים פוליטיים, אמורים בעת הזאת מקבלי ההחלטות להשקיע את מירב מרצם במאמץ לשחרורו. במקום לספר לנו מה לא ניתן תמיד לעשות, עדיף היה שהפוליטיקאים יראו לנו - יותר במעשים ופחות בדיבורים - מה כן ניתן לעשות. היו להם שנתיים וחצי לשם כך. אם לא היו מחכים עד היום, ככל הנראה ניתן היה לשחררו מזמן ובתנאים הרבה יותר נוחים.

מאז נפל גלעד בשבי שיחררה ממשלת ישראל יותר מ-1,000 אסירים, 240 מהם רק אתמול, והעבירה מאות מיליוני שקלים לרצועת עזה - מתוכם כ-100 מיליון שקלים רק השבוע - ולא דרשה בתמורה דבר הקשור לשחרור גלעד או לתנאי שביו.

ישראל מקיימת בימים אלה מו"מ "בהול" להמשך הרגיעה עם ממשלת חמאס בעזה. כולי תקווה שהחזרתו של גלעד הביתה עומדת בראש סדר העדיפויות במו"מ, משום שאחרת עלולים להבין שם שהוא בבחינת עירבון להסכמתם להמשך הרגיעה.

כאילו אמרנו: כל עוד הוא בידיכם, יש לכם "תעודת ביטוח" שלא נעשה משהו קיצוני. וזה פשוט לא מתקבל על הדעת: גלעד שליט הוא לא עירבון להמשך השקט ברצועה.

על ממשלת ישראל להפעיל את כל הכלים והמנופים העומדים לרשותה כדי להביא לשחרור גלעד, עוד לפני שממשלת אולמרט תסיים את הקדנציה שלה. זאת חובה ערכית ומוסרית של המדינה ושל צה"ל כלפי חייליו, וחוב של כבוד של ראש הממשלה למשפחת שליט.

905 ימים עברו מאז נפל גלעד בשבי, ובמבחן התוצאה הממשלה נכשלה בניסיונותיה להביא לסיום הפרשה. בתקופה זו היינו עדים לעולם הולך ומשתנה מבחינה כלכלית, פוליטית, חברתית וביטחונית - שינוי שהשפיע על מדינות, ממשלות, חברות ופרטים. שינוי שהשפיע למעשה על כולם למעט גלעד, שמצבו כלל אינו ידוע.

הכותב הוא ראש מטה המאבק לשחרור גלעד שליט