הניסיונות לטעון כאילו יש אפשרות להביא לשחרורו של שליט שלא באמצעות מו"מ ושחרור אסירים הם, לדעתי, מופרכים ולכל הפחות נאיביים. גלעד יושב בשבי כבר כ-1,000 ימים שבמהלכם הוטל מצור, נסגרו מעברים, והוכרזה אפילו מלחמה. מאז חטיפתו של גלעד נהרגו כ-2,000 אנשי חמאס, וגלעד עדיין יושב בשבי ואין שום תזוזה שאפילו מרמזת על רצונם של שוביו להשיבו לידינו.
לא מדובר ב"כל מחיר". כאן מדובר על מחיר שיושג במו"מ ויאושר בהצבעה על ידי הריבון. היחס של "אחד תמורת רבים" נקבע כבר, ממילא, לפני עידן ועידנים. כבר במבצע סיני, ב-1956, הוחזרו 5,500 שבויים מצרים תמורת טייס ישראלי אחד ועוד שלושה חיילים שנשבו כשנה לפני כן.
לכן, כל אלה שאינם מוכנים למחיר צריכים לקום ולומר בקול רם וביושר שהם מוכנים להפקיר את גלעד לגורלו; לא פחות. ובאומרם זאת, שלא ישכחו כי אי-החזרתו של גלעד בעת הזאת היא הפרה של הברית הכתובה בדם שבין צה"ל לעם ישראל - ומחיר אי-החזרתו יהיה גבוה פי כמה עבור החברה הישראלית. הניסיון להטיל על כתפיו הצרות והכואבות של גלעד שליט את כל משא הטרור שממנו סובלת מדינת ישראל אינו הוגן ואינו הגון. לפני גלעד ולאחריו התמודדנו ונתמודד עם הטרור ועם מחירו. הניסיון להציג את שחרורם של המחבלים שיוחזרו תמורת גלעד כנקודת מפנה בתגבור הטרור נגדנו הוא מוגזם ודמגוגי.
אנחנו מצויים בשנייה האחרונה של הדקה התשעים, ומחלון ההזדמנויות נותר חרך צר בלבד. אם ישראל מתכוונת לשנות את חוקי המשחק - שתתכבד ותעשה זאת אחרי שובו של גלעד הביתה.
הכותב הוא ראש מטה המאבק לשחרור גלעד שליט
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו