לאחרונה צצה תופעה חדשה בישראל, כמו פטריות אחרי הגשם: משטרות אופנה וסטייליסטים. בעיתונות המודפסת, במדיה האינטרנטית וגם בטלוויזיה. קג"ב לעניים. הסטייליסטים נותנים את דעתם על כל מה שזז, בעיקר על לבוש המפורסמים - והכל על בסיס הטיעון "אתם רציתם לשחק את המשחק (קרי, להתפרסם) - עכשיו תתמודדו".
ובכן, אותם סטייליסטים (ואם להשתמש בשפה שלהם, נגיד ה"סו קולד סטייליסטים") מגישים את משנתם בכיתוב או במלל וולגרי שכולו האדרה עצמית.
בסופו של דבר הם כביכול מבקרים את ביגוד המפורסמים, אבל רוכבים על הגל בצורה אירונית הפוכה; הם אלה שרוצים להתפרסם. המבט שלהם הוא חיוור, פסקני, עייף במכוון, עטוף כביכול ברודנות מבינת עניין. שנינות ומטאפורות מאומצות על מעילים ומגפיים. מאומצות מדי.
לא, אני לא מזלזל. אני לא קאובוי חמור סבר המאמין בתוכן בלבד, המנפנף בחוסר מודעות אופנתית, ממש לא. אמנם ביקורות מכל סוג (מוסיקה, אמנות וכו') הן עדיין נגזרת של העשייה עצמה, וביקורת יכולה להיות אמנות בפני עצמה; אבל בעניין ביקורת הסטייל, פתחון הפה מעייף וחייב להיסגר. אולי די? הבנו, לפי הדיבור שלכם החגורה היא "אוי מיי גוד", הטייץ הוא "כל כך ניסיון לאייטיז". יאללה שחרר, יאללה שחררי.
מה שבא לידי ביטוי אצל אותם שוטרי משטרות האופנה הוא מעין ניסיון להתנער מאיזו ארץ ישראל ישנה וכבדה - אבל יותר מכל יש כאן ניסיון להיות "שם" בטראש המגזיני העולמי, המציצני, הפוסט-מודרני. ואני עייף.
וזה תוקף מכל עבר. מלבד הסטייליסטים שמביעים את דעתם השלילית על כל דבר, יש גם ניסיון אחר, יותר שפוי, לכאורה. ללא ביקורת, ללא ציונים, רק תמונות של אנשים ש"יודעים להתלבש" ואזכור מקום קניית הפריטים. זוהי הגירסה היותר נקייה של העניין; עובדות יבשות, כיתוב נקי, מסגרת כהה של משקפיים.
וכך קורה שאנשים מגיעים לפרמיירות, עומדים כמו שה תמים ומציגים את מרכולתם כדי להופיע בעצם למחרת - במדורים.
זה העניין היום: איך אנשים מתלבשים. מאיפה הם קנו את הבגדים (שלא לומר "פריטים", כי היום זה הכל "פריטים"). ולמה ההוא אופנתי, ולמה להיא יש שיק, וההוא בהפוכה לשיק, וההוא מודע, וההיא לא מודעת שהיא בהפוכה, וההוא קורבן מדי, והופה, הנה תמונה של פועל רומני שסתם עבר ליד האירוע וצילמו אותו. הפועל שנועל נעלי פומה ירוקות ומכנסי קורדרוי בצבע בורדו יהיה (כמו שאמרו פעם) "עם טעם ערבי" ואילו אורח בפרמיירה באותה תלבושת יזכה לתשבחות. איך אומרים אצלכם? תנוחו.
ואני אומר, בואו ננסה שאלות חדשות במדורים הללו: "איזה שיר היה ברקע כשבחרת את החולצה-", "מי ייראה במכנס הזה טוב ממך-", "האם הנעל השמאלית שלך היא מזרחית או אשכנזייה-", ושאלת השאלות - "האם היית מוותר על הצעיף הזה תמורת מוות טבעי-"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו