העובדה כי המנהיג העליון באיראן, האייתוללה חמינאי, וראש מועצת שומרי החוקה הורו לחקור את הטענות על הליך הבחירות המפוקפק, מוכיחה עד כמה המשטר האיסלאמי במדינה חושש מפני הפיכה. ככל הנראה ביקש הגוש השמרני הנוקשה לעשות מחטף ולהכריז על אחמדינג'אד מנצח ברוב גורף, מתוך תקווה שהציבור האיראני יבלע את הדברים. אולם לרוע מזלו של הממשל האיראני העם לא שתק. התקווה כי בדיקת טענותיו של מוסאווי תביא לביטול התוצאות הרשמיות ולעריכת בחירות חדשות, תלויה בעיקר במידת התעוזה של המפגינים האיראנים. ההפגנה אתמול בטהרן, בהשתתפות מאות אלפים ויש האומרים כמעט מיליון איש למרות האיסור שהוציא משרד הפנים האיראני, מלמדת על חוסר שביעות הרצון מהתנהלות המשטר. אם מיליוני איראנים יצטרפו למחאה - למשטר האיסלאמי לא תהיה ברירה והוא ייאלץ להתקפל ולערוך בחירות חדשות. המשטר האיסלאמי לא יחזור על טעויות שעשה משטרו של השאה, ולראיה - כדי למנוע שפיכות דמים כוחות השיטור במדינה אינם משתמשים באש חיה נגד תומכי מוסאווי המפגינים בבירה. עם זאת, המצב עלול לצאת משליטה והפוטנציאל לאלימות ולשפיכות דמים עודנו קיים. תקדים דומה למה שמתרחש כרגע באיראן נרשם ביולי 1999, כאשר מאות סטודנטים פתחו בהפגנות נגד המשטר וכוחות הביטחון דיכאו אותם בכוח אחרי שבועיים בלבד. הפעם המצב הוא אחר - מדובר בגוש של תומכי מוסאווי, רפסנג'אני והמועמד הדתי המתון מהדי כרובי, שעומדים בראש המחאה ואליהם מצטרפים מדי יום חלקים רבים מהעם. מה שמטריד הוא שתיקתם של גורמי האופוזיציה האיראניים הגולים בחו"ל, וכן חוסר ההתייחסות הרצינית במערב לבחירות המפוקפקות. מידת המחאה הפנימית באיראן קשורה קשר הדוק לתגובות מהעולם החיצוני, ולכן אם לא תהיה לכך תמיכה מערבית - המחאה עלולה לדעוך. הכותב הוא ראש מרכז "עזרי" לחקר איראן באוניברסיטת חיפה
בלי תמיכה מערבית - המחאה תדעך
Load more...