נגד. להתפיל מים - ומיד

ההעלאה המסתמנת של מחיר המים אינה מעשה נכון. עצם הרעיון עובר כל גבול הגיוני, לטעמי. לא זו בלבד שהטלת "היטל בצורת" היא מעשה איוולת בלתי נסבל (אם כי חברי הכנסת הבינו בשלב מסוים את הטעות) - המהלך המתוכנן של ייקור המים לסכום של יותר מ-11 שקלים לקוב הוא מעשה של טירוף מוחלט. מדובר בגזילת כסף מהציבור בלי שמץ של הצדקה.

יש צורך בשינוי ההתנהלות של משרדי הממשלה, שאחראים להרס מקורות המים. המדיניות הממשלתית לאורך שנים הובילה לכך שכ-20 אחוזים מכל המים הטבעיים אינם ראויים לשימוש מסיבות שונות, ובהן השקיה בקולחין, שטיפה מתוך ערימות פסולת, מי הכנרת שמביאים איתם יותר מ-150 אלף טונות מלח לאקוויפרים שחודרים למים. התוצאה: כ-450 מיליון קוב מים בשנה הולכים לאיבוד. מכאן שההתפלה הראשונה הנדרשת היא של אותם 450 מיליון קוב, ולאחריהם נחוצה התפלת מי ים.

המהלך הנדרש של התפלת מי ים, שיכול היה להתבצע כבר בעבר, יסייע להקמת "מחסן המים" שחסר לנו. באופן זה נייצר, על פי מחקרים שונים, כמות גדולה של מים שאיכותם גבוהה ואספקתם סדירה, וזאת מדי שנה בשנה. מחקרים עדכניים שונים מעלים כי עלות התפלת מי ים תהיה זולה בהרבה מהמצב הנוכחי. לשם כך, על רשות המים להירתם במרץ לקידום הנושא זה, ובתוך שנתיים-שלוש ניתן יהיה לפתור את בעיות המים של ישראל.

יתרה מזו, ההכנסות בשל המהלך יהיו אדירות במונחים יחסיים (הואיל והמים המותפלים מחזירים את ההשקעה בהם). לצערי, מדינת ישראל, במעורבותה השלילית בעניין זה, עיכבה את המהלך במשך תקופה ארוכה, והנה הגיעה ההזדמנות.

ספק רב אם ועדת החקירה הממלכתית למשק המים תוכל להציע, בסיכומו של דבר, שינוי ממשי של פני הדברים; יש להכין תוכנית חדשה שתחליף את כל מערך התכנון של משק המים ואופן הטיפול בו, אחרת לא תהיה התייעלות. לכל היותר הוועדה תפנה אצבע מאשימה לגורם זה או אחר ותו לא.

הכותב היה נציב המים