אין דבר העומד בפני ההכרח" (פ. שילר, וילהלם טל, הוצאת דביר) שר החינוך גדעון סער הציג בפני הממשלה והכנסת, בעידודו ובתמיכתו של רה"מ בנימין נתניהו, "חזון מעשי", המבוסס על עשרות שנים של מחקר חינוכי. המטרה - לקדם את התפתחות התלמידים והישגיהם, בפרט של אלה החיים באזורי רווחה, כדי שיגיעו למימוש אופטימלי של יכולתם ושל כושרם הפוטנציאלי. נתניהו וסער מאמינים כי מערכת החינוך היא אפיק ההשקעה המבטיח ביותר לחיזוק החברה, לפיתוח הכלכלה, להגברת הביטחון ובעיקר לפיתוח "ההון האנושי", שיקבע את מיקומה של ישראל ואת עתידה בקרב מדינות העולם. החידוש ב"חזון המעשי" הוא בהצבת כמה יעדים, שהוגדרו במונחים מדידים ותורגמו לפעילויות רבות המכוונות למימושם. היעדים כוללים ציפיות גבוהות להישגיהם הנדרשים של התלמידים בלימוד ובחתירה להצטיינות. היעדים מתמקדים במה שעובדי הוראה יודעים לעשות טוב יותר מאחרים ולכך הוכשרו: להקנות ידע ומטען ערכי-מוסרי-תרבותי, המצויים בתחומי התוכן של מקצועות הלימוד; להקנות מיומנויות בסיסיות ומורכבות, כלי חשיבה מופשטים ויצירתיים, יכולת לפתור בעיות, יכולת לארגן ידע ולהסיק מסקנות ויכולת ליישם את החומר. על אלה ועל היבטים נוספים נבחנים תלמידי ישראל בבחינות בית-ספריות וארציות ובמבחנים הבינלאומיים. ההצלחה הגדולה במבחנים, שעליה פורסם השבוע, משקפת מאמץ ועבודה קשה של כל השותפים, שהביאו להתקדמות משמעותית בכל התחומים הנבדקים ולשיפור בכל המגזרים ובכל השכבות החברתיות. ההישג נובע, בין השאר, מיישום אותם הממצאים, שהמחקרים הצביעו על כך שיש להם השפעה על ההישגים הלימודיים. כדאי לציין את המרכזיים שבהם: • עודכנו תוכניות הלימודים הנלמדות בכיתות, והן כוללות נושאים שעליהם נבחנים התלמידים. • לרשות המורים הועמדו שעות הלימוד הנדרשות, כדי להביא את התלמידים בעלי המוטיבציה השונה והיכולת השונה לשליטה בתחום הנלמד. מפקחים, מנהלים ומורים נדרשים לנצל את זמן הלמידה ביעילות ולהקפיד על ימי לימוד ועל שעות הלימוד. • כדי לשפר את איכות ההוראה ניתנות הנחיה והדרכה אינטנסיבית צמודה לבתיה"ס ולמורים, ונערכות השתלמויות מקצועיות רבות. מערכת החינוך מגייסת מורים, ממצטייני ההשכלה הגבוהה, ומסבה אקדמאים מוכשרים להוראה. • למנהיגות החינוכית בכל הרמות ניתנה הסמכות והועמדו הכלים להתמודד עם אירועים חמורים כגון אלימות. ניתן גיבוי מוחלט למנהלים בתהליכי אכיפה של משמעת ויצירת אקלים חינוכי-לימודי בטוח, המאפשר הוראה ולמידה וניצול יעיל של זמן הלמידה. • בתיה"ס נדרשים לשתף הורים וליידע אותם ביעדי "החזון המעשי", ובעיקר בדיווח מפורט, מה לומדים בכל כיתה ובכל מקצוע וכן במתן משוב רצוף להורים על התקדמות ילדם. היעדים חייבו את בתיה"ס לשנות את דפוסי התפקוד ולעבור לנורמות אחרות כדי לקדם את התלמידים לסטנדרטים הגבוהים ביותר. השינוי המשמעותי כיום הוא המעבר מהתפיסה הסמויה, זו ששלטה במעשה החינוכי, המטילה את האחריות להישגים הנמוכים ולפערים בין הקבוצות על הקבוצות עצמן ועל התלמיד והוריו - לנורמה חדשה של מערכת חינוכית המוכנה לקבל על עצמה את האחריות ללמידה ולשיפור מיידי בשני המרכיבים המרכזיים התלויים בה בלבד: טיב ההוראה וזמן הלמידה. מעבר זה דורש שותפות מתמשכת ב"אחריותיות" של הורים, תלמידים, מורים, מנהלים וכל הדרגים המנהליים - עד לשר החינוך, בסיוע לקידומו של הליך הוראה ולמידה ראוי ותקין. תש"ע-תשע"ג תיזכרנה כשנים טובות למערכת החינוך. שנות הלימודים שבהן יצאה המערכת מן הקיפאון לתנופה ולחידוש. שנים שבהן חוזרת אמונתם של עובדי מערכת החינוך ביכולתם להביא לשינוי בזמן תגובה קצר. שר החינוך סער גילה מנהיגות יוצאת דופן, כשנטל על עצמו סיכון, כאיש ציבור נבחר, להציג יעדים מדידים, אך אמונתו בעובדי המערכת החינוכית לא איכזבה. השדה החינוכי (מורים ומנהלים) מגלה מנהיגות ויזמות ומוכיח שאם ניתנים המשאבים המתאימים, יודעת המערכת החינוכית לבנות ארגון המסוגל להתמודד עם אתגרי המאה ה-21. המקטרגים על המערכת מתעלמים במתכוון מן המציאות החינוכית שהשתנתה לחלוטין. חלקם, בלשונו של ביאליק המשורר, "אכולי משטמה ומזי קנאה". חששם הגדול מהצלחותיה הוא שמא תיגזל פרנסתם הקבועה כמקטרגים. הכותב הוא מנכ"ל משרד החינוך לשעבר
