כך יכול ביידן להכניע את הטרור

מודעת מבוקשים פורסמה השבוע ברחבי ארה"ב: "כל היודע דבר על מקורות המימון של חמאס, מתבקש ליצור קשר עם רשויות אכיפת החוק. פרס כספי עד 10 מיליון דולר יינתן למוצא".

במודעה מתנוססות תמונותיהם של חמשת מנהלי תיקי ההשקעות של חמאס, אשר את ראשיהם ארה"ב מבקשת. דרכי המימון העיקריות יקרות משמעותית מתיקי ההשקעות שלו. מדוע ארה"ב נמנעת מלפעול נגדם, ומחפשת את מקורות המימון בחושך, ובמחיר מופקע, כשהמטבע מתחת לפנס?

ארה"ב יודעת שקטארמעבירה מזומנים לחמאס בשווי דלק, בכספי מסים שנגבים עבור הדלק, בכספים מקרן הצדקה הקטארית ל"ארגונים ההומניטריים" של חמאס בעזה. סכומים אלה מסתכמים במאות מיליוני דולרים. ארה"ב משמרת את יחסיה עם קטאר, ולא דורשת להפסיק את הזרמת הכסף לרצועה.

ארה"ב יודעת שהרשות הפלשתינית משלמת עבור כל התשתיות ברצועה: חשמל, מים, מערכות הבריאות והחינוך, ואת המשכורות לפקידי הממשלה ולעיריות בעזה. הוצאות שחמאס אמור לשאת בהן ולשלם מכספי המסים שהוא גובה מתושבי הרצועה.

חלף זאת, חמאס לוקח את כספי המסים ועושה בהם שימוש להאכלת מפלצת המלחמה שלו, להתחמשות בלתי פוסקת ולחפירת מערכת מנהרות מסועפת ויקרה. כספי הרשות לחמאס מגיעים עד מיליארד דולר בשנה. הם משולמים לחמאס גם בשעת כתיבת שורות אלה. ארה"ב מעולם לא דרשה את הפסקת התשלום.

תחקיר של ה"ניו יורק טיימס" העלה לאחרונה, כי תיק ההשקעות של חמאס עומד על חצי מיליארד דולר, ובשנים טובות מניב תשואה שנתית של 50 מיליון דולר. עם תקציב גלוי של 1.5 מיליארד דולר, למה ממשל ביידן מבקש רק את ראשיהם של חמשת מנהלי ההשקעות של חמאס?

זהו מס שפתיים. תרגיל יח"צ שעושה הממשל האמריקני, לאור הלחצים עליו לדרוש את הסגרתם של מתכנני טבח 7 באוקטובר ולהעמידם לדין בגין רצח האזרחים האמריקנים באותה שבת.

במקום זאת הוא זורק לכיוונם עצם בדמות "מלחמה" במימון הטרור.

ממשל ביידן, כמו אובמה לפניו, מתנגד נחרצות למלחמה במימון טרור. הוא שולח את מחלקת המדינה לבטל תביעות בבתי המשפט הפדרליים כנגד הרשות הפלשתינית ובנקים תומכי טרור, בטענות פרוצדורליות. באחד התיקים של שורת הדין, שהתנהל במשך 15 שנה בניו יורק, פסק הדין שהתקבל על ידי חבר מושבעים לאחר 50 ימי דיונים רצופים, מצא את הרש"פ אחראית לפיגועי האינתיפאדה וחייב אותה בתשלום פיצויים בסך 655 מיליון דולר לקורבנות הטרור. פסק הדין התבסס, בין היתר, על תשלום המשכורות למחבלים, ובוטל בערעור מחמת חוסר סמכות מקומית.

ממשל ביידן, כמו אובמה לפניו, מתנגד נחרצות למלחמה במימון טרור. הוא שולח את מחלקת המדינה לבטל תביעות בבתי המשפט הפדרליים כנגד הרשות הפלשתינית ובנקים תומכי טרור, בטענות פרוצדורליות

על אף שינויי חקיקה שהובלנו כדי להראות שהסיוע שהרש"פ מקבלת מארה"ב הוא בעל זיקה לארה"ב, המקנה לה סמכות מקומית, טענו בממשל שהחוקים בלתי חוקתיים והתנגדו להשבת פסק הדין על כנו. כך פטר הממשל את הרשות מלשלם מאות מיליוני דולרים בגין מעשי הטרור שהיא אחראית להם.

כך לא נלחמים בטרור. אם הכסף הוא חמצן לטרור, צריך לחנוק אותו, כפי שארה"ב הודיעה "את חמאס יש להכניע בכל מחיר". מצופה ממנה, אפוא, גם לקפוץ לביצה, ולא להרפות עד אשר יושמד חמאס, לא רק פיזית, כי אם כלכלית ורעיונית. אם רוצים למוטט לחלוטין את שלטון חמאס, ושלא יחזור אלינו בזחילה מאיו"ש ומחו"ל, יש לעצור לחלוטין את זרימת הכסף אליו. לא להיטפל למנהלי השקעות אלא ללכת אחר הדגים השמנים: קטאר והרשות הפלשתינית. זו המלחמה האמיתית, ורק באמצעותה ניתן לרסק את חמאס.