"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ט"ו בשבט: ללמוד מהטבע מהי התחדשות

ט"ו בשבט: ללמוד מהטבע מהי התחדשות

אלעד יאנה
, עודכן

אם תבדקו היטב, תראו שכמעט כל החגים שלנו ביהדות קשורים בבני אדם. מסליחה וכפרה ועד לזיכרונות של ניסים היסטוריים, לוח השנה היהודי רצוף תאריכים שעוסקים רק בנו. חוץ מט"ו בשבט. החג המיוחד הזה פונה אל עולם הצומח וחוגג את ראש השנה לאילנות. דווקא בתקופה זו של שלהי החורף, שבה העצים עירומים ורחוקים מימיהם המפוארים, דווקא אז - שנה חדשה.

הסערה האחרונה, למשל, הביאה על העצים קיצוץ נרחב. בכל מקום רואים עצים עם ענפים עירומים וגזעים כרותים, וכל זאת כדי שלא יפגעו בקווי החשמל בערים הגדולות. יש במראה הזה משהו עצוב שמתחבר היטב לתחושת החורף הקודר. אך מעבר לכך מתקבלת התחושה של איפוס, של הכנה לקראת משהו טוב.

עולם הצומח מתחדש בכל שנה בשנה, זרעים נזרעים באדמה, החיטה גדלה ונקצרת - ושוב הכל חוזר מההתחלה. ענפים גדלים על העצים מניבים פירות ואז מתכנסים לשנת חורף ומשירים את כל עלוותם, וחוזר חלילה. המחזוריות החכמה הזו נראית כשייכת רק לטבע, אך כשמדובר באנשים נדמה שאצלנו הכל הולך בכיוון אחד, ולא במעגלים של התחדשות.

במשנה הראשונה במסכת ראש השנה מוזכר ט"ו בשבט עם ראש השנה המוכר לנו יותר בא' תשרי. הסמיכות הזאת בין ציוני תחילת השנה לאנשים ולאילנות מלמדת אותנו להביט בעולם הצומח ולהתחבר לערכים העולים ממנו דווקא בחג הזה. העץ באמצע שבט נמצא בתקופת שפל, של התמודדות קשה עם חורף קר ורצון לשרוד לקראת הקיץ, על הפוטנציאל הגלום בו של פריחה ולבלוב. דווקא בתקופה זו בחרו חכמינו לקבוע לו יום הולדת ולהתייחס למה שמוסתר מן העין בתקופה הקודרת הזו של החורף.

צמיחת השקדייה כניצן ראשון המלא פרחים יפהפיים מעבירה לנו את המסר באופן מרהיב. גם אצלנו, בני האדם, יש מחזוריות מדהימה של טוב ורע, של תקופות קדרות ולעומתן תקופות אור ושמחה גדולים. גם כאשר המצב לא נראה טוב והתחושה היא שאנו עומדים עירומים מול הקור הנורא, צריך לזכור שיש בנו פוטנציאל לגדול מתוך המצב הזה, להתפתח ולצמוח כמו העצים. אך בשביל זה צריך אומץ, בדיוק כמו זה שנדרש מזרע קטנטן בתוך הבוץ והאדמה הטחובה לפרוץ החוצה לעולם ולהניב פירות מתוקים ומלאי עסיס.

באופן הזה אנחנו מקשיבים באמת לשירת העשבים, כמו שכתב רבי נחמן מברסלב והלחינה יפה נעמי שמר. דווקא הרועים שחיים בטבע הם אלו ששומעים את הלקחים החשובים שאפשר ללמוד מעולם הצומח כולו. לנו נותר, אם כן, רק לצאת מעבר לכל הבטון אל החורשות הירוקות, להרים עיניים לשמיים ולשאוף לתוכנו את כל השלווה והאופטימיות שמלמדים אותנו העצים באשר הם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...