"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הזדמנות חדשה למגזר העסקי

,עודכן

תוצאות הבחירות פותחות הזדמנות היסטורית לבנות מחדש ונכון את כלכלת ישראל. בישראל יש כיום לפחות ארבע מפלגות: הליכוד ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי והתנועה - המחויבות לעקרונות יסוד של שוק חופשי, ואשר משכילות להבין את חשיבותו של המגזר העסקי לעתיד המדינה.

אולי כדאי להדגיש: המדינה כולה מונחת על גב המגזר העסקי. הוא היוצר את התוצר הלאומי, הוא היוצר את הכנסות המדינה, והוא היוצר את התעסוקה. אבל הכנסת היוצאת לא השכילה להבין את מרכזיות חשיבות המגזר העסקי בישראל.

מנוע הצמיחה האמיתי של המשק הוא לאו דווקא תעשיית ההיי-טק, אלא המוטיבציה של לא פחות מ-2 מיליון איש בישראל, הקשורים בזיקת בעלות לעסקים שבנו.

בישראל יש יותר מ-480 עסקים, ולא פחות מ-450 אלף מתוכם הם עסקים קטנים ובינוניים. המוטיבציה של בעלי העסקים העומדים מאחורי עסקים אלה, המשקיעים את כספם, מסכנים את חסכונותיהם ומשקיעים שנות עבודה, היא מנוע הצמיחה העיקרי והחשוב ביותר למשק.

בעשר השנים האחרונות המגזר העסקי בישראל הוכיח יכולות עמידות והתפתחות גבוהות מאוד. בעוד האוכלוסייה גדלה ב-18 אחוזים בלבד, תוספת המועסקים למגזר העסקי עלתה ב-30 אחוזים והתוצר העסקי גדל בלא פחות מ-53 אחוזים.

הפוטנציאל של המגזר העסקי טרם הגיע למיצויו המלא. במחירים קבועים אנו עדיין עומדים ברמה של 28 אלף דולר תוצר לנפש, לעומת ממוצע של 35 אלף דולר במדינות ה-OECD. במדיניות נכונה אפשר להגדיל את התוצר ב-200 מיליארד שקלים, אולם זה מצריך מחויבות טוטאלית להגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה מרמה של 64.4 אחוזים כיום לרמה של 76 אחוזים בתום חמש שנים.

אם ייפסקו כל המגמות שהתקבעו לאחרונה נגד המגזר העסקי, למשל הפליליזציה של תחום הניהול העסקי, מבול של חוקי עבודה שבאף אחד מהם לא דובר על חובות העובד או על זכויות המעסיק, ושחיקה של זכויות היסוד של המעסיקים (כמו פגיעה בזכות הקניין, בחופש החוזים ובחופש לעצב את מבנה התעסוקה ולהתאימו לתנאי השוק המשתנים) - המגזר העסקי יוכל לצמוח בקצב גדול יותר מאשר בעבר.

הבחירות הללו מסמנות הזדמנות. הגיעה השעה לבנות תשתית מוצקה לצמיחת המגזר העסקי על ידי העברת חוק יסוד: זכויות המעסיק, ולהבין שהכרחי להגביל את סמכויותיו של בית הדין הארצי לעבודה, המפיק החלטות קיצוניות נגד המגזר העסקי. בתוצאות הבחירות יש מספיק מפלגות שיכולות להזדהות עם הצורך לחזק את המגזר העסקי, גם בדרך של יצירת שוויון והוגנות בנשיאה בנטל וגם בדרך של הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה.

ההזדמנות היא עצומה. נקווה מאוד שהיא לא תוחמץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר