הצעת החוק החדשה לחיזוק המשילות כוללת בין השאר את העלאת אחוז החסימה ל־4%, בהתאם להסכמים הקואליציוניים, ועל כך כדאי לשים את הדגש. נכון, מיעוט מפלגות אכן יכול להביא להפחתת הסחטנות, אך יש לשאול - האם זה נכון לפגוע בייצוג המיעוטים כדי למנוע אפשרות של סחטנות קואליציונית? האין דרכים אחרות להילחם בתופעה? האין זה כמו לשפוך את התינוק עם המים או לא לנסוע ברכב מנועי כדי למנוע תאונות דרכים? לא זו הדרך להילחם בכך.
אין גם שום ראיה לכך שהממשלה שתקום בעקבות בחירות לכנסת עם אחוז חסימה גבוה תהיה יציבה יותר. השיטה בארץ היא מהיחסיות והייצוגיות ביותר בעולם, ובמקום שעל כך תהיה גאוותנו, אנחנו מחפשים אלטרנטיבות שמהרבה בחינות הן מוצלחות פחות.
אף על פי שברור שמה שדרוש הוא תיקונים מינוריים בשיטה במקום החלפתה, ולכן לכאורה העלאת אחוז החסימה היא פתרון טוב, כעת מדובר על תיקון שמיועד להפחית את הייצוגיות ולפיכך הוא אינו אלא מניפולציה שלטונית, ששומה על הציבור להילחם בה.
מניתוח של הקולות המבוזבזים (שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה) נראה כי העלאת אחוז החסימה לא תצמצם את ההצבעה למפלגות שסיכוייהן לעבור קטן, אלא תגדיל את מספר הקולות המבוזבזים. ייתכן אף שההשתתפות בבחירות תפחת, וכמו כן מידת ההזדהות של הציבור עם המדינה.
השוואה למדינות, שבהן יש אחוז חסימה גבוה, אינה במקום. בכל מדינה המציאות שונה. כך, למשל, בשבדיה אחוז החסימה עומד על 4%, אך מפלגה הזוכה ב12% באזור בחירה מסוים נכנסת אף היא, ודווקא בהולנד, אשר אף בה הבחירות ארציות, אחוז החסימה נמוך (0.67%). בכל מקרה של חלוקת המושבים לפי אזורים הסיפור משתנה, מכיוון שיש אזורים שבהם המיעוטים מרוכזים ועל כן הם ייכנסו.
יש טוענים כי מפלגות ייאלצו להתמודד יחדיו כדי לעבור את המחסום, אך יש חשש כי לאחר הבחירות יתפצלו למרכיביהם, ואם כך, הרי הדבר לא יועיל כלל.
מלבד שינוי אחוז החסימה, הצעת החוק כוללת אלמנטים נוספים המכוונים כולם לאותה מטרה - "לאפשר לממשל למשול ביעילות". בין השאר, מדובר בכך שהצעת אי אימון תוגש רק על ידי 61 ח"כים ויותר, אבל אסור לשכוח שנפילה של ממשלה בעקבות הצעת אי אימון היא דבר נדיר ולמעשה רק פעם אחת התרחשה בישראל, בשנת 1990, ולכן קשה לראות בכך את הבעיה המרכזית. מתפקידה של האופוזיציה לבקר את הממשלה ואין להגביל אותה בכך.
לבסוף, הסעיף בהצעת החוק, שלפיו מספר השרים לא יעלה על 19, הוא היחיד שאכן הכרחי, אולם במנותק מחלקי ההצעה האחרים.
לסיכום, הגברת המשילות על חשבון הייצוגיות של קבוצות מיעוט בחברה אינה צעד נכון - לא לפוליטיקה ולא לחברה הישראלית.
הכותב הוא ד"ר למדע המדינהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו