"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הטעות של לפיד: כסף במקום ערכים

הטעות של לפיד: כסף במקום ערכים

ד"ר יואב הלר
, עודכן

זיכרו את מאי 2013, כאן התחילה הנפילה של יאיר לפיד. הנפילה תיקח זמן. אולי היא תקרה רק בקדנציה הבאה, אבל היא תגיע. בניגוד למה שרבים חושבים, מקור הנפילה לא יהיה הגזירות והקיצוצים, אלא הכשל הערכי שבתפיסת עולמו של לפיד. התקציב הנוכחי רק מבליט אותה.

כמה ימים לאחר שהכריז על התמודדותו, כתב לפיד שהסיבה המרכזית לכך שהלך לפוליטיקה היא כדי לענות על השאלה "איפה הכסף?" מהות המהלך היתה ההבטחה של לפיד למעמד הבינוני שהוא יעזור לו למצוא את הכסף, ובעיקר יחלק אותו אחרת. וכאן טמון הכשל הערכי: מי שמבסס את מצעו על כסף, סופו שייפול בגלל כסף. כי בסוף בני אדם מחפשים משמעות גדולה ועמוקה יותר לקיומם במדינת לאום מאשר רווחה כלכלית.

מאז המהפכה הצרפתית חברות מערביות מונעות לטוב ולרע על ידי המעמד הבינוני שלהן ועל ידי נכונותו או אי נכונותו לקחת חלק במגרש הפוליטי, תוך כדי שאיפה לתקן ליקויים בחברה. ב־1961 פנה הנשיא ג'ון קנדי לאזרחיו באומרו "אל תשאל מה המדינה שלך יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור מדינתך". זו היתה קריאה לבני עמו לשאת באחריות ולהשתתף בבניית אומה צודקת ונאורה יותר. בכלל, מנהיגים אמיתיים לא מהססים לדרוש יותר מהבוחרים שלהם. כך ברק אובאמה תבע מגברים אפרו־אמריקנים לשאת באחריות גדולה יותר לתא המשפחתי ולהיות אבות מתפקדים. לעומת זאת, לפיד, בפרפראזה על קנדי, אמר לבוחריו: אתם עושים מספיק, עכשיו שבו ותצפו בי עושה למענכם.

נכון הוא שהמעמד הבינוני בישראל נושא על גבו עול כלכלי וחברתי כבד, אבל הוא גם מתנכר לשדה החברתי־פוליטי. לפיד היה צריך לייצר חוזה חדש בין המדינה לאזרח: אנו נדאג לצדק כלכלי־חברתי, ובתמורה אתם תתעניינו יותר בגורלה של הפריפריה, תילחמו בגזענות, תעזרו בשילובם של ערביי ישראל, תעודדו את ילדיכם ללכת לשירות קרבי כדי להילחם עבור המדינה ועבור דמותו המוסרית של צה"ל ותפגינו עבור תהליך מדיני עם הפלשתינים. אך לפיד בחר בדרך הקלה, הוא ניסה למצוא חן.

כעת הגיע זמן הפירעון. בלי להיכנס למידת טיבו של התקציב (הבעייתי, יש לומר), לפיד לא יכול עכשיו להסביר את מהלכיו למעמד הבינוני במונחים ערכיים, אלא רק כספיים, כי על כך ביסס את מצעו. לפיד כעת לוקח כסף רב מהמעמד הבינוני ומבטיח שהכסף יחזור בעוד שנתיים. שוב ההבטחות הן כולן במונחים כלכליים. אין אמירה על איך המדינה תיראה בעקבות התקציב, אין אמירה ערכית למעמד הבינוני על מדוע עליו להדק את החגורה, וממילא אין אמירה למעמדות הנמוכים אשר נפגעים עמוקות מהתקציב. הכל במונחים כלכליים. לא נהיה יוון ולא ספרד, אומר לפיד. וטוב שכך. אבל הוא לא אומר מה כן נהיה, לכן לא רחוק היום שנשמע את אותו מעמד בינוני שואל את לפיד לא איפה הכסף, אלא: איפה הערכים?

הכותב הוא דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת לונדוןומרצה בנושא הסברה ישראלית באירופהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר יואב הלר

ד"ר הלר הוא היסטוריון, יו"ר תנועת "הרבעון הרביעי"

Load more...