"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מי מפחד ממחירי המוניות?

מי מפחד ממחירי המוניות?

מתי שמואלוף
, עודכן

תעריפי הנסיעה במוניות המיוחדות (ספיישל) ובקווי השירות יעלו בשיעור של שישה אחוזים, בהתאם לצו הפיקוח על מצרכים ועל שירותים שנחתם על ידי משרדי האוצר והתחבורה. עם עליית מחירי המוניות, עלינו לחשוב שוב על מהי דמוקרטיה ללא חופש תנועה, וכיצד אוכלוסיות מוחלשות שאין ידן משגת את הכספים האדירים לתנועה ממקום למקום יכולות לנסוע בשעת חירום לבית החולים או לצרכים אחרים.

התחבורה הציבורית עדיין מסובכת, מוגבלת ואף אינה פעילה בשבת. בהיעדר תחבורה ירוקה ציבורית סדירה מונית היא כמעט האפשרות היחידה שמאפשרת לנסוע ממקום למקום בדחיפות. על המדינה לחשוב מחדש על תפקידה אל מול אזרחיה במימוש חופש התנועה ממקום למקום, על אחת כמה וכמה כשהסטטוס קוו הופר. וזאת אינה שאלה רק של חילונים אלא גם של דתיים - מכיוון שפיקוח נפש דוחה שבת.

לכמחצית ממשקי הבית במדינת ישראל אין רכב פרטי בבעלותם, והמשמעות היא שדווקא הם נאלצים להישאר בבית ללא יכולת להשיג תחבורה של מוניות לנוע ממקום למקום. יש להודות: למרבה הצער, לישראל אין יכולת אמיתית לפתח מערכת תחבורה בת קיימא, שהיא מרכיב הכרחי ומרכזי בכל חברה מתקדמת.

בעבר רק עשירים נסעו במוניות, אבל במציאות הישראלית הנוכחית אין מדובר במותרות, אלא דווקא בפיקוח נפש. רבים המקרים שבהם אזרח זקוק למונית, כשהוא לא יכול לעלות על אופניים, על אוטובוס ועל מכונית פרטית. לנוכח עליית המחירים המתמדת של המוניות, יש לחשוב מחדש על הנזקקים לשירותן. כיצד הם יוכלו לקחת את יקיריהם לבית החולים?

השוק הפרטי של המוניות נע ומתקן את עצמו בהתאם לעליית מחירי הנפט בעולם, ובהתאם למחירי הדלק בישראל. אך עלינו לזכור שאפשר להתערב בו ולשנות אותו. המדינה יכולה לבוא לקראת האזרחים ולדאוג להם בסובסידיה זו או אחרת, שהרי גם נהגי המוניות יסבלו כשאזרחים מוחלשים רבים לא יוכלו לעלות על רכבם, בדיוק כמו אותם זקנים ועניים שמקבלים מרשמים לתרופות, אך מכיוון שידם אינה משגת, אינם קונים את התרופות הנחוצות. את הנתונים הללו אנו מגלים בדו"ח השנתי, שמראה מהו המרחק בין המרשם לבין הקנייה.

נחמה קטנה אפשר אולי למצוא לכאורה בכך שהתוספת שנהגי מוניות גובים עבור נסיעה מנמל התעופה בן־גוריון לא תעלה ותישאר חמישה שקלים. אבל הליבה של צרכני המוניות אינה דווקא אלו שנוסעים לחו"ל, אלא אזרחים שנזקקים ברגעי חירום למונית ספיישל בהיעדר תשתיות תחבורה נאותות באזורי מגוריהם.

עלינו לזכור כי דלק הוא מוצר יסודי, כמו לחם, חלב ומים. עליות המחירים ברכבות ובאוטובוסים, שמתווספות לעליות המחירים במוניות, הופכות את החיים בישראל לקשים מנשוא עבור אזרחים רבים. איך דרך אחרת להסביר זאת, בייחוד כשהשכר עצמו נשחק ואין התאמה בין רמת החיים היורדת לבין מחירי הנסיעה. כששר האוצר יאיר לפיד הבטיח הבטחות למעמד הביניים, הוא בטח לא התכוון לעליית מחירי הנסיעה הללו, שמגבילה את תנועת האזרחים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...