בימים האחרונים עוסקים רבים בשאלה אחת: מה יהיה צביונה של השבת בת"א־יפו? ברצוני להבהיר: אנחנו נמצא את הדרך החוקית לשמר עיר פתוחה, חופשית ופלורליסטית, כפי שהיתה עד כה.
פסק הדין בנושא אכיפת "חוקי השבת" בת"א־יפו החזיר אותנו לוויכוח ההיסטורי שבין הרצל לאחד העם מראשית ימי הציונות. בעוד הציונות של הרצל ביקשה לדאוג קודם כל ליהודים, להבטחת קיומם ולאיכות חייהם - הציונות הרוחנית של אחד העם סברה שבישראל יש לדאוג ראשית ליהדות.
במדיניות האכיפה בנושא השבת הלכה עיריית ת"א־יפו בדרכו של הרצל - בעודה דואגת לתושבים ולאיכות חייהם יותר משדאגה לשמירה הקפדנית של השבת. הלכנו ב"דרך הממוצעת" כהמלצתו של הרמב"ם: "המעשים הטובים הם הממוצעים בין שתי הקצוות ששתיהן רע".
השבת בת"א־יפו נשמרה. העיר נחה, ורובה המכריע של הפעילות המסחרית המאפיינת אותה בימות השבוע אינו מתקיים בשבת. מתוך יותר מ־50 אלף בתי עסק, רק מאות ספורות פתוחים בשבת. גם ההכנסות המזעריות כשלעצמן, מקנסות שהוטלו על עסקים בשבת, בטלות בשישים מול העלות הכרוכה באכיפה עצמה. אך עצם האכיפה יצר מציאות שהציבור חי עימה בשלום ללא מחאות והתנגשויות. בפועל - כל אחד יכול לבלות ביום החופשי כרצונו.
זאת דרכה של ת"א מיום היווסדה: עיר עברית, וגם של תורה - במובנו הרחב של המושג, שזה אומר לימוד, דעת, תרבות - גם אם לא עיר שכל תושביה מדקדקים בתרי"ג מצוות. עיר אשר בהשראתו של ביאליק הונהג בה "עונג שבת" - יום של תרבות הנגישה לכל.
דיזנגוף ראה בת"א את "הניסוי החשוב ביותר של העם היהודי" - וככזאת היתה בכל שנותיה פורצת דרך בכל תחום בחברה. כך גם בנושא השבת. אין בארץ עיר שהשבת שלה עשירה יותר באירועי תרבות, אמנות, ספורט ונופש. בתי קולנוע, מסעדות, מוזיאונים, גלריות, חופי ים ובריכות עומדים לרשות הציבור ביום המנוחה - כשבמקביל מתאפשר למי שאין מזווה בדירתו להצטייד במה שחסר לו (אם זה היה תלוי בי ובמועצת העיר המכהנת היום - היה מקום להעמיד לרשות תושבי העיר גם שירותי תחבורה ציבורית).
הפער בין החקיקה לאכיפה בכל הנוגע למרכולים עורר את ביקורתם של שופטי העליון, והם הורו לנו לשקול מחדש את מדיניותנו. אנו כמובן נעשה זאת. ושוב - לטוב ולרע - ת"א־יפו נדרשת להיות חלוצה לפני המחנה ולהכריע על הצביון הרצוי והמתאים של השבת במדינת היהודים החופשית ובעיר חופשית כמו שלנו. הדבר אינו פשוט ורשויות רבות מחכות למוצא פינו.
* * *
לנושא זה השלכות החורגות מגבולות עירנו. רצוי להימנע מחיפזון ומסיסמאות סרק. תהליך הכנתו של חוק עזר עירוני חדש, בייחוד בנושא שכזה, לוקח חודשים רבים. יש צורך לקיים תהליך חשיבה והתייעצות מסודר עם אנשי מקצוע ועם משפטנים, המלווה בשיתוף נרחב של הציבור ובדיון עם הממשלה, כדי להביא הצעה נכונה וראויה המביאה בחשבון את כל היבטי הסוגיה. בטווח המיידי נימנע ממתן קנסות מכוח חוק העזר הקיים כלפי עסקים שהיו פתוחים עד כה. במהלך 60 הימים נגבש החלטות לגבי הפעלת סמכויות האכיפה, כפי שהורה לנו ביהמ"ש. נשמור לעצמנו את שיקול הדעת להפעיל את האכיפה הנדרשת במקרים שבהם יש מטרד והפרעה לסדר הציבורי.
אמשיך להוביל את עירנו כעיר חופשית, הידידותית לכל תושביה, העיר ללא הפסקה שהיא היום.
הכותב הוא ראש עיריית ת"א־יפוטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו