"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מעגל החטאים של האיחוד האירופי

,עודכן

החלטת האיחוד האירופי להפסיק את שיתוף הפעולה הכלכלי עם מוסדות ישראליים מעבר לקו הירוק הושפעה רבות מפעילות לובי מאומצת של עשרות ארגונים לא ממשלתיים פוליטיים, אשר ממומנים על ידי האיחוד עצמו. כיצד הופך ארגון לא ממשלתי לזרוע של אינטרסים מדיניים זרים, במסווה של פעילות לטובת החברה? בשביל מדינות אירופיות מימון ממשלתי (ולעיתים סודי) לעשרות ארגונים לא ממשלתיים ישראליים ופלשתיניים הוא אמצעי מרכזי לקידום האינטרסים שלהן, במטרה לשנות את המדיניות הישראלית, תוך כדי עקיפת ההליכים הדמוקרטיים והדיפלומטיים.

אותם ארגונים פועלים בניסיון לחבל בקשריה של ישראל ולכפות את האג'נדה שלהם על הציבור, וכל נושא הקשור לסכסוך מנוצל בפשטנות להכפשתה. במצב אבסורדי זה בכירים אירופים ניזונים ממידע לא אמין, מקבלים מידע מוטעה ומעוות מארגונים שהם עצמם מממנים (המייצגים לכאורה את "החברה האזרחית" בישראל), מבקרים על סמך זה את ישראל וכך מחליטים על מדיניות שמנותקת מהמציאות. המעגל הסגור הופך את תהליך קבלת ההחלטות האירופי לכושל, מונע דיון מושכל ומעלה את השאלה אם ראוי שארגונים לא ממשלתיים פוליטיים וממשלות אירופה ישפיעו על הציבור הישראלי והפלשתיני.

תכנון המדיניות הלקוי מתבטא גם בקשר של האיחוד עם ארגונים בינלאומיים. כאשר משווים את השפה שבה האירופאים ניסחו את מסקנותיהם האחרונות, אי אפשר להתעלם מהדמיון הרב להמלצות שפירסמו 22 ארגונים לא ממשלתיים אירופיים ובינלאומיים בדו"ח מאוקטובר 2012 - שחלקם הגדול ממומן על ידי האיחוד עצמו. כמו כן, האיחוד הודה כי "הוועידה נוקטת כמה צעדים המוצעים בדו"ח זה (של הארגונים)..."

מחקר של NGO Monitor, תחת הכותרת "דיפלומטיה ממוחזרת", הראה תופעה זו באמצעות ניתוח דו"חות האיחוד בשנתיים האחרונות. הדו"חות נכתבו על ידי נציגים אירופאים ברשות הפלשתינית והעתיקו באופן רשלני דיווחים לא מבוססים של ארגונים פוליטיים, ללא שיתוף כל גורם ישראלי רשמי.

הצהרת האיחוד האירופי אינה כלכלית כפי שיש הנוטים לציירה. זוהי החלטה פוליטית והוכחה לכך אפשר למצוא במסמך ההנחיות, הקורא להפסיק שיתוף פעולה עם מוסדות ישראליים מעבר לקו הירוק, למעט "אלו שממומנים על ידי מסגרת EIDHR ומסגרת שותפים לשלום" - שבאמצעותן מעביר האיחוד כסף לאותם ארגונים ישראליים פוליטיים.

הסודיות סביב המימון לארגונים לא ממשלתיים וההתנהלות האירופית עושות עוול לאזרחי אירופה שמשלמים את החשבון ללא תוצאות, ולאזרחי ישראל. על הכנסת ועל הממשלה לדאוג שהבכירים האירופאים יסבירו את המוסר הכפול, את התלות בארגונים קיצוניים ובתקציבי הענק - הגדולים בהרבה מתקציב האיחוד האירופי המועבר לארגונים בדיקטטורות הגרועות בעולם. שימועים ודיונים בוועדות בכנסת ייתנו הזדמנות לאחראים למימון פעילות זו לספק תשובות ישירות ולהבהיר בפומבי את כוונותיהם.

על האיחוד האירופי להבין שפעולות עוינות גורמות לתגובות הפוכות, ואלו מרחיקות את הסיכוי להידברות ולתהליך שלום המבוסס על אמון.

איתי ראובני הוא חוקר במכון המחקר NGO Monitorטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר