אפילו קרטר הבין בסוף

בבירות רבות בעולם, כולל ירושלים וטהרן, בוחנים בעניין רב את התגובה הצפויה של וושינגטון מול עדויות חדשות על שימוש לכאורה בנשק כימי בסוריה. שאלה זו היא רלוונטית במיוחד לאחר התחייבות קודמת באפריל של הנשיא אובאמה כי שימוש בנשק כימי הוא בבחינת "שינוי חוקי המשחק" (ובאותה הזדמנות הודה גם הנשיא לראשונה בפומבי כי נעשה שימוש בנשק כימי בסוריה).

תגובה הולמת לא הגיעה. יתר על כן, דווקא מאז שיפר אסד את מצבו הצבאי וזאת בעזרת מעורבות של איראן ושל חיזבאללה. אין ספק שבטהרן בוחן המשטר החדש מחויבות זו מול התחייבות אחרת של אובאמה למנוע מאיראן נשק גרעיני.

איך אפשר להסביר את מדיניות החוץ של ארה"ב בתחום זה? אף על פי שהנשיא אינו הפוסק היחיד בתחום זה, אין ספק שהבית הלבן הוא הגורם הדומיננטי - חוקתית ומעשית - בעיצוב ובהוצאה לפועל של מדיניות הביטחון הלאומי של וושינגטון.

אחד הפרדוקסים של הפוליטיקה הגלובלית הוא שכאשר אזרח אמריקני בוחר נשיא הוא למעשה בוחר את מנהיג העולם החופשי. במאמר מרתק, שיתפרסם בגיליון הבא של כתב העת היוקרתי "קומנטרי", מכנה אליוט אברמס - המשנה ליועץ לביטחון הלאומי של הנשיא בוש - את נשיאותו של אובאמה כ"נשיאות האזרח העולמי". הבסיס לכינוי זה הוא הצהרה ברוח זו מ־2008 של אובאמה עצמו בברלין, והתזה המרכזית היא שאכן אובאמה אינו רואה את תפקידו כמנהיג העולם החופשי אלא כאזרח שווה בין שווים של כל העולם. זאת, בניגוד לנשיאים אמריקנים קודמים שלא היו מוכנים לוותר על מנהיגותה ואחריותה של ארה"ב בעולם החופשי ומעבר לו. אפילו הנשיא ג'ימי קרטר, שאחראי במידה רבה להשתלטות האיסלאם השיעי על השלטון בטהרן, הבין בסוף כהונתו שעל ארצו לבלום את ניסיונות ההתפשטות של בריה"מ.

אי אפשר להסביר את אופי נשיאותו של אובאמה כחלשה או כקלאסית למנהיג ליברלי המחויב לזכויות אדם. ככלל, אנשים חלשים לא מגיעים לבית הלבן. העימותים שלו עם הקונגרס השמרני אינם מתאימים לאדם חלש. ליברלים אינם מתעלמים מזכויות אדם כפי שהבית הלבן של אובאמה עשה בזמן המהומות בטהרן או פועל היום בסוריה. גם נימוק השאיפה לבדלנות אמריקנית אינו מספק, שהרי המעורבות הלוחצת של מזכיר המדינה ג'ון קרי בנושא הפלשתיני־ישראלי אינה הולמת בדלנות.

אובאמה הוא נשיא די חשדן שאמון על שמירת נשיאותו מכל צר. ארה"ב שלו תפעל בנושא הסורי או בנושאים אחרים במזה"ת אך ורק כאשר אובאמה יחשוש כי אי־מעורבות מהווה איום על נשיאותו. המלחמה העקבית של אובאמה באל־קעאידה, בכל האמצעים שעומדים לרשותו, אינה תואמת נשיא בדלן אלא נשיא שפועל בנחישות אך ורק על פי אינטרסים צרים של הבית הלבן. הוא מתוכנת על הוצאת ארה"ב מאזורים של מלחמות מתמשכות, משום שהדבר יעזור לו ולמעמדו בוושינגטון. אם הוא ישתכנע שאכן נעשה שימוש בנשק כימי - הוא יפעל בתיאום עם גורמים בינ"ל נוספים.