המחווה שלא נשכח למובארק

ימים אלו הם ימי סליחות, ואולי זה הזמן לשפוך אור על צד אחר של הנשיא מובארק. הנשיא המצרי, שנשפט ושוחרר מהכלא בסוף השבוע - לקראת תחילת משפט נוסף שלו - היה ידיד לישראל במשך שנים רבות ואחת המחוות ההומניטריות הזכורות ביותר שלו היתה בזמן כהונתו של עזר ויצמן כנשיא.

מובארק העניק לישראל הרשאה לחיפוש בשטח מצרים נעדרי צה"ל ממלחמת יום הכיפורים, ובכך פתח גם הזדמנות למציאת שרידים מכל הקרבות שבהם נפלו יקירינו - באוויר, ביבשה ובים, ללא כל הגבלה של לוח זמנים. מנקודת מבט של מצביא ומדינאי היה בו הצד האנושי הרגשי של מפקד המבין ללב משפחות חללי צה"ל הנעדרים, שנלחמו בצבא המצרי.

המחווה הזו היתה המשך טבעי ליחסים המצוינים בין מובארק לבין ויצמן. בסוף 1994 הוזמן ויצמן לביקור רשמי־נשיאותי על ידי מובארק, ממשיכו של סאדאת. ויצמן, מי שהיה בעבר מפקד חיל האוויר ושר הביטחון בעת כינון הסכם השלום עם מצרים וחביבם של הנשיאים המצרים - התקבל בחום בארמון הנשיאות בקהיר, עם כל גינוני הטקס והכבוד לישראל.

כששמעתי את פסק דינו הראשון של מובארק לאחר הדחתו מן השלטון - שמחתי כאילו היה מדובר בחבר קרוב שניצל ממוות. הציפייה היתה כי ייגזר עליו עונש מוות וכבר התחלתי לחוש צער לגורלו. אני זוכר כי במסגרת תפקידי, כאשר הזדמן לי בכמה מקרים להיפגש עימו, חשתי בעוצמה של אדם סמכותי והחלטי וקשה לי להצביע כיום על מנהיגים ערבים שאפשר לומר עליהם שעוצבו למנהיגות שכזו.

מנהיג המדינה הגדולה בעולם הערבי, ששלט ללא פחד 30 שנה, שמר מכל משמר על הסכם השלום ועל היציבות במזרח התיכון. ייתכן שהוא לא פעל תמיד ליצירת נורמליזציה מלאה בין המדינות, אך כמנהיג העולם הערבי זו היתה דרכו בשל מעמדו המיוחד. מובארק היה שותף נאמן להסכם השלום - כולל לצד הפלשתיני שמרכיביו נחתמו בקהיר בחסותו, לפעמים למורת רוחו של יאסר ערפאת. היתה זו מלאכה קשה וכפוית טובה מול רוב העם המצרי והקיצונים האיסלאמיסטים שאינם מוכנים לקבל את ההסכם, אך בדרכו שלו הוא עשה את המירב. נדמה לי שמכל שליטי ערב, אלה שצמחו מתוך האביב הערבי אינם עומדים באותו קו עם מובארק, בעיקר בהתחשב במה שעבר על מצרים מיום הדחתו.

הנשיא מובארק הבין מעל כולם את מהות פירמידת השלום, משולש שווה צלעות המורכב ממחויבות להסכם, מקבלת סיוע מארה"ב מדי שנה ומתפקודו כמנהיג האומה הערבית על כל המשתמע לפתרון הסוגיה הפלשתינית והמלחמה בטרור. המצרים ומנהיגי המערב עוד יתגעגעו וגם אנחנו. עד אז נאמר לו תודה, "החבר מובארק", שנתת להחזיר לקבר ישראל נווט חיל האוויר ושני אנשי צוות טנק.