כשהמלך הגיע להזהיר את גולדה

"כעת השאלה מה נעשה, הוד מעלתך?" שאלה גולדה מאיר. חוסיין מלך ירדן ענה: "אנו מחפשים יציבות בחלק זה של העולם, מאדאם". הדברים נאמרו בפגישה חשאית בחשיכה, אי שם בהרי הערבה בישראל, כחלק משיח רצוף וחשאי שהתקיים בין שני מנהיגי המדינות ושהיה במשך עשרות שנים מידע חסוי. עצם קיום השיחות והתמשכותן העמיקו את האמונה ההדדית בין הצדדים שהסכסוך בין ישראל לירדן ניתן לגישור. השיחות גם נטעו בלב הצדדים תקווה שהמשא ומתן יוביל ברבות הימים להבנת כל צד, שמנהיגו עשה את הטוב ביותר אשר ביכולתו למען עמו. בזכותן נשמר "שקט יחסי" והיה מעין שלום דה פקטו, שבו לא התקיימה מלחמה בין המדינות מאז 1967.

פער העמדות בין ישראל לירדן על עתיד שטחי הגדה המערבית וירושלים אחרי מלחמת ששת הימים הוליד רצף פגישות. רוב הפגישות בין מאיר לחוסיין נערכו בערבה, לשם טס המלך בעצמו במסוקו הפרטי מלווה בראש ממשלתו זיד א־ריפאעי. הנושאים שבהם דנו הצדדים היו רגולציית היחסים בנושאי מעברים ושיתוף פעולה, אולם פגישה מעניינת במיוחד נערכה דווקא במרכז הארץ, במתקן מודיעין, ב־25 בספטמבר 1973, ימים ספורים בלבד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

אותה פגישה נחשבת עד היום ייחודית היות שהתקיימה בלב ישראל ובבהילות. השיחה התקיימה ביוזמת חוסיין, אשר הגיע באופן אישי וישיר כדי לעדכן את רה"מ מאיר ולהזהירה מפני הבאות. הוא חשף את תוכנית מצרים וסוריה לפתוח במלחמה עם ישראל עקב כישלון יוזמת רוג'רס באזור, ומתוך אי הסכמת המנהיגים הערבים עם יהירות ישראל, לצד תחושת ההפסד הצורם במערכה הקודמת מולה. חוסיין אמר שמצרים וסוריה מבקשות להשיב לעצמן את השטחים שהפסידו לישראל במלחמת ששת הימים.

בדבריו בפגישתם דיווח המלך למאיר כי שבועיים קודם לכן נפגש עם נשיא סוריה אסד ועם נשיא מצרים סאדאת, והם טענו שהגיעו לסף אובדן סבלנותם ולכן מתכננים מכת פתיחה מול ישראל בשתי החזיתות. המנהיגים הערבים שאלו את חוסיין אם יהיה מוכן לקחת חלק במלחמה בחזית המזרחית, אך הוא סירב. חוסיין דיווח למאיר על כל ההכנות ועל התוכניות הצבאיות של סוריה לפני המתקפה, כולל פריסת כוחות השריון וחיל האוויר הסוריים. הוא הביע דאגה מפני הבאות ושאל אם ישראל ערוכה למצב מלחמה, ומאיר השיבה כי הנושא ייבדק. המלך דיווח למאיר כי כדי לשמור על סולידריות ערבית התחייב להעביר אל סוריה כוחות של שתי חטיבות שריון.

הדיווחים על אותה פגישה עם חוסיין במרכז הארץ חגו במשולש מידע, וכל צד עידכן לפני ההתרחשויות, אחריהן ובמהלכן את ארה"ב על הנעשה בהן. השיחה לפני מלחמת יום הכיפורים לא הבהילה את מאיר, אך גם לא נתנה לה מנוח.