תופעת ההדבקה והחיקוי (copycat suicide) בהתנהגות אובדנית מוכרת שנים רבות, ושמה המקצועי הוא "תופעת ורתר". מקור השם הוא במגיפת התאבדויות באירופה לאחר פרסום ספרו של גתה "ייסורי ורתר הצעיר" ב־1774, עת בני נוער רבים הושפעו מעלילת הספר ונמצאו ללא רוח חיים כשהספר מונח לצידם.
צבר אירועים דומה נרשם גם לאחר התאבדות מרילין מונרו. גם הסרט "צייד הצבאים" עורר שרשרת התאבדויות בשיטת הרולטה הרוסית המוצגת בסרט. בישראל דווח על עלייה משמעותית במספר מקרי ההצתה לאחר התאבדות מר סילמן המנוח בעת המחאה החברתית על יוקר המחיה. ממצא דומה נמצא במחקר שלנו מתחום החינוך אחרי תוכניות טלוויזיה שעסקו בהתאבדות באופן מאדיר והרואי.
עצם העיסוק באובדנות בתקשורת אינו בהכרח מביא לתופעת החיקוי. ממחקרים רבים עולה כי הסכנה היא כשהעיסוק הוא מאדיר, הרואי ורומנטי וכולל פירוט יתר של שיטת ההתאבדות. עיסוק זה מסוכן ועלול לגרום לאדם האובדני המתלבט לתהות אם לבצע את דחפיו האובדניים.
מעניין כי נמצא קשר סטטיסטי חזק בין גודל הפונט בכותרת המתארת התאבדות סנסציונית לבין שיעור העלייה במספר המתאבדים במועד הסמוך לפרסומה. כשמוצגת תמונה של קורבן התאבדות, האנשים שיחקו את מעשיו דומים לו לא אחת במגדר, בגיל ואף במראה חיצוני. כשהעיסוק התקשורתי הוא אחראי ומתאר את החלקים הטרגיים ואת הסבל של השארים, הוא בטוח יותר ואף יכול לסייע בהעלאת המודעות למצוקה ובהפחתת שיעורי ההתאבדות. על מעשי התאבדות משולבים ברצח קיים פחות מחקר מסודר בנושא התנהגות של חיקוי והדבקה. למרות שגורמי הסיכון ידועים לנו, קיים קושי רב לנבא מי יגיע למצב של פעולה על פי דחפיו. במקרה של מצוקה נפשית בעקבות כתבה זו או אחרת אפשר לפנות תמיד למוקד ער"ן בטלפון: 1201 ובאתר עמותת סה"ר: www.sahar.org.il
הכותב הוא מנהל חטיבת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש גהה וחבר הוועדה הבין־משרדית למניעת התאבדויותטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו