מבחן לברית בין סעודיה לארה"ב

סירובה של סעודיה להצטרף כחברה זמנית במועצת הביטחון של האו"ם נועד לאותת לארה"ב על חוסר שביעות רצונה של הממלכה ממדיניותה המזרח־תיכונית. הברית הלא כתובה ביניהן מבוססת על העיקרון שלפיו ארה"ב זוכה בגישה לכלכלת המפרץ, ובתמורה היא מספקת לממלכה "מטריית הגנה" מפני איומים חיצוניים. ואולם אירועי האביב הערבי מעמידים, שוב, למבחן את יחסיהן.

האמון של סעודיה בשותפתה נסדק כאשר הממשל האמריקני היפנה את גבו, בראייתה, לבית ח'ליפה בבחריין ונטש את בעלי בריתו הוותיקים - מובארק במצרים ובן עלי בטוניסיה - והעדיף לתמוך בתהליכי הדמוקרטיזציה במדינות אלו. בעוד ארה"ב ניסתה לשמור על קשרים טובים עם מצרים תחת שלטון האחים, סעודיה התקשתה להסתיר את שביעות רצונה כאשר הצבא המצרי הדיח את הנשיא מורסי והצהירה כי היא תעמוד מאחוריו אם המערב לא יעביר את כספי הסיוע, כפי שאירע. היא הרכיבה עם כוויית ועם איחוד האמירויות חבילת סיוע נדיבה בשווי 12 מיליארד דולר במענקים ובהלוואות.

גם ההסכם הרוסי־אמריקני שנועד לנסות לפרק את סוריה מנשק כימי, והוריד ככל הנראה מסדר היום את האופציה של פעולה צבאית מערבית כנגד משטר אסד, עורר זעם בסעודיה. פירוק הנשק הכימי לא עמד בראש מעייניה של סעודיה. היא ראתה בעימות סביבו הזדמנות להנחית מכה על אסד, שעלולה להטות את הכף בלחימה לטובת המורדים, להוציא את סוריה מתחום ההשפעה האיראנית ולהחליש עוד את מעמדו של חיזבאללה בלבנון. סעודיה גם חוששת מההתקרבות בין ארה"ב לאיראן ומהאפשרות של "עיסקה" איראנית־מערבית, שתאפשר לטהרן לחמוק מהבידוד הבינלאומי הקשה שאליו נקלעה ובו בזמן להתקדם לעבר יכולת גרעינית צבאית.

סעודיה חוששת גם משינוי כיוון אסטרטגי של ארה"ב. הממשל הכריז כי מזרח אסיה יעמוד בעתיד בראש סדר העדיפויות האמריקני. יתר על כן, ארה"ב האיצה את קצב הפקת הנפט והגז בשטחה. בסעודיה חוששים כי אם וכאשר ארה"ב תזכה ב"עצמאות אנרגטית" מלאה, היא לא תזדקק יותר לבעלי בריתה הערבים ותצמצם במידה ניכרת את מעורבותה במזה"ת.

השנים הקרובות צפויות להיות תקופת מבחן ביחסי המדינות. יש לבחון את ההתפתחויות ביחסים בזהירות, אך יהיה זה מוקדם מדי להספידם לגמרי. היחסים בין ארה"ב וסעודיה מבוססים על אינטרסים משותפים וכבר צלחו בעבר משברים עמוקים. גם כאשר ארה"ב תהפוך לעצמאית אנרגטית, יציבות המפרץ תמשיך להיות אינטרס אמריקני מובהק.

ארה"ב עדיין תזדקק להיות "שוטר המפרץ", באין כוח חלופי המוכן והמסוגל כעת לקבל על עצמו תפקיד זה. ואולם ייתכן כי בעקבות השחיקה באמון, ינסו הסעודים לפזר סיכונים ולגבש מארג יחסים מקביל שיבטיח את ביטחונה, בכלל זה ניסיון להצטייד במרתיע גרעיני עצמאי "מן המדף". הצעד הסעודי האחרון חריג, ולו משום מתן הביטוי הפומבי מצידם של הסעודים לחוסר שביעות רצונם, עדות לתסכול הולך וגובר ממדיניות הממשל האמריקני הנוכחי. ואולם צעד זה אינו בהכרח עדות לשינוי סדרי עולם וניתוק מוחלט של היחסים האסטרטגיים שהתעצבו במשך כ־70 שנה. הסעודים יהיו הראשונים שיינזקו מכך.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!