כבר תיארנו, חבריי לאיגוד הסופרים ואנוכי, במכתב לשר החינוך הרב שי פירון, מה יקרה אם תתממש תוכניתו לבטל חלק מבחינות הבגרות - במקרה שלי נגענו באופן מיוחד בספרות - אך תשובתו טרם הגיעה. תלמידי ישראל עתידים להיבחן בעברית, באנגלית ובמתמטיקה, ובלחץ המקורבים לא נתבטלה בחינת הבגרות בתנ"ך. בכל השאר ייבחנו בבחינות פנימיות.
כאיש חינוך ותיק השר אמור לדעת שבכל חינוך יש מן הכפייה. לא במקרה השתמשו בעבר במטבע הלשון "להרביץ תורה". התלמידים רבצו מול המלמד כבני צאן, והוא לא היה חוסך מהם את שבטו. מאותם תלמידים שחששו מרצועת המלמד יצאו עשרות מקבלי פרס נובל מקרב בני עמנו. בדורות האחרונים החליפה הבחינה את מקום הרצועה, אך גם בה יש כדי להושיב את התלמידים ללמוד. פרופ' עדה יונת היא תוצר של מערכת חינוך שבחנה את תלמידיה במתמטיקה, באנגלית ובלשון, וגם בתנ"ך, בתלמוד ובספרות, בפיזיקה ובכימיה. בלי הבחינות היו בני דורה הולכים לים.
די להתבונן במה שקרה למקצוע התלמוד, שהיה פעם חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים ומבחינות הבגרות, כדי להבין מהו גורלו של מקצוע שבו מתבטלת חובת הבחינה. היום כבר אין מלמדים "תורה שבעל פה" בעממי ואין מלמדים "תלמוד" בתיכון. כתוצאה ישירה, אין חוגים לתלמוד במכללות להכשרת מורים ובאוניברסיטאות. החוגים נסגרו, ואיתם נכרת ענף המחקר. מאחר שה"ישיבות" אינן מתַפקדות כמוסדות מחקר, התנוון התחום של חקר ספרות חז"ל. כאלף שנות תרבות עברית נותרו כאבן שאין לה הופכין.
הספרות העברית, לדוגמה, היא התחום שבו שאלת זהותנו עולה בחריפות רבה יותר מאשר בתחומים הומניסטיים אחדים. מי אנחנו - יהודים? ישראלים? עברים? "כנענים"? בלי התשובות המורכבות שנותנת הספרות העברית לשאלת הזהות, אנחנו כסומא בארובה. אי אפשר להקנות תחושת שייכות וזהות לנוער, במיוחד לעולים חדשים, באמצעות מתמטיקה, אנגלית ודקדוק. לעם אסור לערער את מעמדה של ספרותו ותרבותו. בתיכון האמריקני מלמדים את המינגוויי ואת ויטמן לפני שייקספיר. שייקספיר נלמד שם כחלק מספרות העולם. אצלנו שמירת התרבות הלאומית חשובה שבעתיים, כי הספרות העברית היא המבטיחה את קיומנו במקום הזה, היא הבסיס לזהות הקולקטיבית שלנו והיא שהולידה את ישותנו כעם חדש. היא הדבק המלכד ההופך שנים־עשר שבטים לעם אחד. בין התנ"ך לבין מערכוני "הגששים" יש גם ביאליק, עגנון, אלתרמן וממשיכיהם. ההחלטה לבטל את בחינות הבגרות תמיט אסון על התרבות העברית.
כשיקום פה דור שיראה בראי דיוקן מחוק, או שייקח את הידע במתמטיקה ובאנגלית וייסע ל"עמק הסיליקון", מה יאמרו במשרד החינוך? שהם לא הבינו שבלי בחינות בגרות ראויות לשמן, בלי תרבות לאומית ובלי יתרון אינטלקטואלי אין לנו מה לחפש במזרח התיכון בעולמנו הבתר־מודרני?!
הכותבת היא מרצה במרכז הבינתחומי הרצליהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו