"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"החורים" בהסכם - ואיך להתגבר עליהם?

,עודכן

להסכם שנחתם בין איראן לבין המערב יש שני צדדים. מצד אחד, אם יקוים במלואו, הוא יקפיא למשך חצי שנה את רוב המרכיבים החשובים בתוכנית הגרעין האיראנית. חשובות גם ההסכמה האיראנית למשטר פיקוח הדוק והתחייבות המעצמות לבטל את ההקלה בסנקציות בתום ששת החודשים, אם לא יושג הסכם סופי, ולאכוף בצורה נוקשה את הסנקציות הבינלאומיות במהלך המו"מ.

מצד אחר, צודק בנימין נתניהו: קיים חשש רציני שבמקרה של היעדר הסכם סופי, ארה"ב ואיראן יעדיפו להימנע מהכרזה על כישלון השיחות ולהאריך את תוקף ההסכם הראשוני עד שיהפוף לקבוע דה־פקטו. ההסכם הנוכחי, על אף נקודותיו החיוביות, אינו מרחיק את איראן משמעותית מהיכולת לייצר נשק גרעיני - דרישה ישראלית מכל הסכם סופי.

ההסכם כולל ארבעה "חורים" מרכזיים: הוא משחרר את איראן מדרישות מועצת הביטחון לפירוק מוחלט של תשתית הגרעין; הוא אינו כולל דרישה לקבלת תשובות לסוגיות פתוחות בנוגע למימדים צבאיים בתוכנית הגרעין, אף שזוהי דרישה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית; הוא מתיר לאיראן להמשיך להעשיר אורניום ל־3.5 אחוזים ונותן לגיטימציה דה־פקטו לדרישתה להכיר בזכותה להעשיר; ההסכם גם לא מקים מנגנון גילוי יעיל של אתרים חשאיים הקשורים לתוכנית הגרעין האיראנית. החשש הוא שאיראן תפעל באתרים חשאיים כדי לבסס את תוכנית הגרעין שלה בלי שהמערב יוכל לגלות זאת, כפי שעשתה בעבר.

יש להפסיק את הדיון מי צודק ולפעול להשבת האמון והתיאום בין ירושלים לוושינגטון לקראת המו"מ על ההסכם הסופי. הנשיא אובאמה חזר על מחויבותו לביטחונה של ישראל ולמניעת נשק גרעיני מאיראן. על ההנהגה הישראלית לפעול לליבון המחלוקות עם וושינגטון בחדרים סגורים - רק כך יהיה אפשר לגבש הסכמה על הפרמטרים של הסכם סופי קביל. רק באמצעות שיתוף פעולה ותיאום הדוק יוכלו ישראל וארה"ב להסכים על תוכנית ב', אם איראן תפר את ההסכם או אם בתום ששת החודשים לא יושג הסכם מניח את הדעת. תוכנית כזו חייבת לכלול עליית מדרגה נוספת בסנקציות וחיזוק אמינות האיום של אופציה צבאית.

על ארגוני המודיעין בישראל לגבש עם מקביליהם האמריקנים מענה ל"חורים" של ההסכם הראשוני כדי לגלות הפרות איראניות של ההסכם, מאמצים איראניים בתחום הצבאי או פעילות באתרים סודיים. רק שיתוף פעולה בין ישראל לארה"ב יאפשר לשתי המדינות להתמודד היטב עם הנושאים שהדיפלומטיה לא סיפקה להם מענה, ולמנף את ההישגים של ההסכם הראשוני במו"מ החשוב לקראת ההסכם הסופי על תוכנית הגרעין האיראנית.

הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר