מוסר, מלחמה

כיצד ניתן לענות על השאלה המוסרית - עד כמה יש לסכן את חיי חיילינו במלחמה?

דיונים בענייני מוסר נסמכים על בחינה של רעיונות, ולא על עובדות ועל נתונים, ופרופסורים לפילוסופיה דנים ביחס לחפים מפשע, סיכון עצמי, תגובה פרופורציונלית וכדומה.

הפרופסורים אמנם יכולים להציג את טענתם באמצעות מילים מסובכות, הגדרות תיאורטיות וציטוטים מפילוסופים נחשבים, אולם בפועל הם והפילוסופים שעליהם הם מסתמכים מביעים את הדעות שלהם, והם אינם מבססים אותן על עובדות ועל נתונים - למשל, השפעת המדיניות על משך הלחימה ועל תוצאות הלחימה.

בד בבד, גם לאזרחים הפשוטים יש דעה בנוגע לסיכון חייהם של חיילים במלחמה, ודעתם מבוססת על ההיגיון שלהם עצמם, ועל רעיונות ועל אמונות שרווחים בקהילה שאליה הם משתייכים.

ייתכן שהאזרחים בוחנים את הסוגיה המוסרית מנקודת מבט מצומצמת יותר, אולם בפועל אין הבדל מהותי בין הטענה של הפרופסורים לפילוסופיה לבין טענתם של האזרחים, שכן בשני המקרים המסקנה עצמה מבוססת על דעות ועל אמונות, ולא על ניסויים ועל עובדות.

בפיזיקה או ברפואה הניסויים מכריעים מי צודק ומי טועה, אולם כשיש דעות לפנינו ולא נתונים יבשים, איך נוכל להכריע? כיצד נקבע מי צודק ומי טועה?

ג'ים ברקסדייל, לשעבר מנכ"ל "נטסקייפ", אמר באחת מפגישות ההנחיה עם עובדיו: "אם יש לנו נתונים בואו נסתכל על הנתונים, ואם כל מה שיש לנו זה דעות - בואו נלך עם הדעה שלי".

אם התשובה לשאלות המוסריות האלה אינה מבוססת על נתונים ועל עובדות אלא על דעות, עם הדעה של מי נלך? כיצד נקבע אם הפרופסור לפילוסופיה צודק בדעתו, או שמא האזרח הפשוט הוא שצודק?

לאור זאת, יש להשאיר את ההחלטה בידי החיילים שמסכנים את חייהם, ודעתו של הפרופסור היושב בחדרו הממוזג ואינו מסכן דבר אינה זו שצריכה להכריע בסוגיות רגישות כאלה.

כפועל יוצא, ייתכן שיש לצמצם גם את הדיונים התיאורטיים באולפן או על גבי העיתון. בהינתן שאין אפשרות אמיתית להביא גם לוחמים מהשטח שיציגו את עמדתם המוסרית בעניין. הדיון באולפן ישתנה באופן דרמטי אם נשוחח עם מי שיישא בגופו את ההשלכות של הדיונים התיאורטיים האלה. ברור שמקומם של חיילים אינו בפאנל של פרשנים, אבל אולי עלינו לשקול בכובד ראש את השפעת הדיונים הללו על השטח.

אם התשובה לשאלות המוסריות האלה אינה מבוססת על נתונים ועל עובדות אלא על דעות, עם הדעה של מי נלך? כיצד נקבע אם הפרופסור לפילוסופיה צודק בדעתו, או שמא האזרח הפשוט הוא שצודק?

הסוגיה הזו אינה יוצאת דופן, בעידן המודרני התרבו בעלי התפקידים שמקבלים החלטות גורליות בזמן שיש להם אפס סיכון אישי ואחריות. לאנשי הגות יש חשיבות רבה בהצגת רעיונות שונים בצורה עמוקדיונים בענייני מוסר נסמכים על אידיאות אישיות, ולא על עובדות ועל נתונים. הפער בין דיונים תיאורטיים לבין התנאים בשטח גדול, וההשלכות מרחיקות לכתה ובעלת ערך, אם כי בעשורים האחרונים גם זה נעשה נדיר ונתון בעיניי להשפעות חיצוניות.

מובן שיש שיקולים משפטיים ופוליטיים, ויש לדון בהם ולהביאם בחשבון, אך מלוא המורכבות נתון בידיהם של המפקדים.